Nephrology Other

סיכון לתמותה כתלות בגישות טיפול שונות באנמיה אצל חולי דיאליזה (מתוך JAMA)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון JAMA במרץ 2010, עולה כי קיים קשר בין גישות שונות לטיפול באנמיה בחולי דיאליזה ובין סיכון לתמותה.

שימוש מתאים ב- ESAs (Erythropoiesis-Stimulating Agents) וברזל תוך ורידי עשוי לטפל באופן יעיל באנמיה הנובעת ממחלת כליות כרונית וממחלת כליות סופנית (ESRD End Stage Renal Disease).

מהספרות עולה כי מחקרים שבוצעו בעבר דיווחו על סיכון מוגבר לתמותה ולתחלואה קרדיו-וסקולארית בחולי דיאליזה, אשר היו זקוקים לטיפול להעלאת רמות ההמטוקריט שלהם.  יחד עם זאת, מחקרים אלו בוצעו באוכלוסיות מטופלים ספציפיות, ועל כן הגישה לטיפול באנמיה בחולי דיאליזה נותרה שנויה במחלוקת.  מטרת המחקר, אם כן, הייתה לגבש עמדה מובהקת יותר לגבי הגישה הנכונה לטיפול באנמיה בחולים אלו.

במחקר הנוכחי נבדקו נתוניהם של 269,717 חולים מכ- 4,500 מרכזי דיאליזה בארצות הברית.  החולים חולקו לארבע קבוצות המטוקריט, ובוצעה בדיקה של הסיכון לתמותה תוך שנה אחת ביחס לטיפול הנהוג באנמיה בכל מרכז דיאליזה (זאת עפ”י נתונים מ Medicare).  הטיפולים אשר נבדקו היו ESAs וברזל תוך ורידי.

מתוצאות המחקר עולה כי שיעורי תמותה חודשיים היו גבוהים ביותר בחולים עם המטוקריט נמוך מ- 30% (2.1%), ונמוכים ביותר בקבוצת החולים עם המטוקריט > 36% (0.7%).  עוד עולה כי לאחר תקנון של משתנים שונים של חולה עפ”י המרכז בו טופל, במרכזי דיאליזה בהם ניתן מינון גבוה יותר של ESA לחולים עם המטוקריט נמוך מ- 30% נצפו שיעורי תמותה נמוכים יותר מאשר במרכזים שטיפלו במינון נמוך יותר של ESA באותן קבוצות חולים (יחס סיכון 0.94; 95% CI  0.90-0.97).  עוד נמצא כי במרכזים בהם ניתן ברזל תוך ורידי בתכיפות גבוהה יותר לחולים עם המטוקריט נמוך מ- 33% נצפו שיעורי תמותה נמוכים יותר (רבעון עליון מול תחתון: יחס סיכון 0.95; 95% CI  0.91-0.98).  יחד עם זאת, נצפו שיעורי תמותה מוגברים במרכזים בהם ניתנו מינונים גבוהים של ESA עבור חולים עם ערכי המטוקריט בין 33% – 35.9% (רבעון עליון מול תחתון: יחס סיכון 1.07; 95% CI  1.03-1.12).  יתרה מזאת, שימוש אינטנסיבי יותר הן ב ESA והן בברזל נקשר בסיכון מוגבר לתמותה בחולים עם המטוקריט > 36%.

החוקרים מסכמים כי סיכון מופחת לתמותה קשור בשימוש מוגבר ב ESAs ובברזל בחולי דיאליזה עם רמות המטוקריט נמוכות.  על אף שסיכון לתמותה נמוך יותר בחולים עם המטוקריט גבוה יותר, שימוש נרחב יותר ב ESAs וברזל בחולים אלו נקשר דווקא בסיכון מוגבר לתמותה.

החוקרים מסייגים את תוצאות המחקר לאור העובדה שבוצעה בחירה מסוימת של החולים, ועל כן יתכן שלא יהיה ניתן להכליל את התוצאות על כלל החולים.

JAMA March 2010

לידיעה ב NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בתכשירים ממשפחת GLP-1RA בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות שנקשרו עם השמנה, בהשוואה לטיפול באינסולין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הם תכשירים המשמשים לטיפול בהשמנה וסוכרת, כאשר המשפחה כוללת את התכשירים Wegovy, Ozempic, Zepbound […]

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה