Nephrology Other

מדד מסת הגוף או יחס מותניים-לגובה להערכת הסיכון הלבבי? (מתוך Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism)

ממחקר חדש עולה כי מדד מסת הגוף (BMI) אינו מנבא את הסיכון הקרדיווסקולארי טוב כמו יחס מותניים לגובה (Waist-to-Height) ומדדים אחרים להשמנת-יתר.

לדברי החוקרים, ניתן להחליף את השימוש בערכי BMI להערכת הסיכון הקרדיווסקולארי. עם זאת, הם עדיין זהירים בנושא ומציינים כי BMI עדיין עשוי לסייע בהערכת סיכונים אחרים, דוגמת סיבוכים אורתופדיים עקב עודף-משקל או השמנת-יתר, אליהם החוקרים לא התייחסו במחקר הנוכחי.

החוקרים מגרמניה ניתחו את הנתונים משני מחקרי עוקבה בגרמניה (DETECT ו-SHIP). במחקר DETECT נערך מעקב אחר 6,355 משתתפים במשך למעלה משלוש שנים, ובמחקר SHIP נערך מעקב אחר 4,297 חולים במשך למעלה משמונה שנים.

מספר מקרי התמותה בשני המחקרים עמד על 620, כאשר 181 מקרי תמותה יוחסו לסיבות קרדיווסקולאריות, 325 ענו על יעד הסיום המשולב שכלל שבץ, התקף לב או תמותה קרדיווסקולארית.

בשני המחקרים, יחס מותניים לגובה היה המנבא הטוב ביותר לתמותה קרדיווסקולארית, תמותה מכלל הסיבות ויעד הסיום המשולב. הסיכון היחסי לתמותה קרדיווסקולארית ברבעון העליון של יחס מותניים לגובה, בהשוואה לרבעון התחתון, עמד על 2.75. באשר לערכי BMI, הסיכון היחסי ברבעון העליון, בהשוואה לרבעון התחתון, עמד על 0.74.

הן יחס מותניים לגובה והן היקף מותניים הם מנבאים משמעותיים לתמותה מכלל הסיבות, והחוקרים זיהו קורלציה משמעותית בין כל המדדים, פרט לערכי BMI, ובין יעד הסיום המשולב.

התוצאות היו זהות גם לאחר ריבוד המשתתפים לפי גיל ומין.

החוקרים כותבים כי ערכי BMI אינם מבחינים בין שומן ויסארלי, השומן “הרע” המצטבר בבטן, ובין שומן תת-עורי, השומן “הטוב” המצוי מתחת לעור. הם מוסיפים כי מחקרים אלו כללו משתתפים שהיו ברובם לבנים, מאוכלוסיות אירופאיות, ולכן קשה ליישם את המסקנות על קבוצות אתניות אחרות.

מומחים בתחום, שלא היו מעורבים במחקר, ציינו כי מחקרים אחרים העלו תוצאות דומות. הם מסבירים כי קיימות מספר מגבלות לשימוש בערכי BMI, אך מדובר במדד קל ופשוט. במידה ומבקשים מדד שישמש באופן נרחב, נדרש כי צוות העובדים והרופאים במרפאה יוכלו להעריכו במהירות ובמהימנות, ללא טרחה רבה מצד המטופל.

הנחיות National Heart, Lung and Blood Institute להערכת השמנת-יתר וסיכונים לבביים, תומכות בהערכת היקף המותניים כמו גם ערכי BMI. באחד המחקרים, היקף מותניים לא ניבא את הסיכון באופן מהימן כמו יחס מותניים-לגובה, אך נראה כי היה עדיף על-פני הערכת BMI.

J Clin Endocrinol Metab 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    בהשוואה ל-TACE (או Transarterial Chemoembolization) בלבד, שילוב Sorafenib עם TACE עשוי להביא לשיפור ההישרדות הכוללת והישרדות ללא התקדמות מחלה בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני עם חדירה מיקרווסקולארית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני הפרוגנוזה אינה טובה, כאשר TACE […]

  • חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    בקרב מטופלים עם הכנת מעי סבירה או גרועה תועדו שיעורי זיהוי אדנומות נמוכים יותר וסיכון גבוה יותר לתמותה עקב סרטן מעי גס לאחר בדיקת קולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת טיב הכנת המעי על תוצאות סרטן מעי גס ורקטום […]

  • טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בתכשירים ממשפחת GLP-1RA בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות שנקשרו עם השמנה, בהשוואה לטיפול באינסולין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הם תכשירים המשמשים לטיפול בהשמנה וסוכרת, כאשר המשפחה כוללת את התכשירים Wegovy, Ozempic, Zepbound […]

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה