שלושה מחקרי שלב 3 בחולים עם CKD (מחלת כליה כרונית) שלב 5 הדגימו אספקטים שונים של בטיחות ויעילות של lanthanum carbonate (קושר פוספט ללא סידן). תוצאות המחקר מראות כי הדבר קשור עם שיפור קל של יצירת עצם, מספק שליטה יותר אפקטיבית ברמת הפוספט בסרום עבור רוב החולים, כאשר ניתן כטיפול יחיד, ונראה בטוח במינונים של 4500 mg ליום בחולים, שלא מגיבים למינון של 3000 mg ליום. התוצאות הוצגו בפגישה השנתית של ANS (American Society of Nephrology).

למרות הזמינות של קושרי פוספט, פחות מ-30% מחולי הדיאליזה יכולים לשמור על רמות פוספט בסרום בטווח המטרה המומלץ על ידי ההנחיות הפרקטיות הקליניות של KDOQI (Kidney Disease Outcome Quality Initiative) : בין 3.5 ל-5.5 mg/dL.

ד”ר שרמן, שלא היה מעורב במחקרים אלה מסביר כי עדות אפידמיולוגית מראה, שיש תמותה הנמוכה ב-17% כאשר רמת פוספט בסרום מתחת  ל-5.5 mg/dL לעומת 6.5 mg/dL. הוא מוסיף ואומר, שאם שינויים תרפואטיים ברמות הפוספט היו מראים כמביאים לשיפור של ההישרדות, דבר שטרם הודגם, הדבר היה מביא לשיפור לא יאומן בתוצאות. כמו כן, הדבר יעלה בהרבה על הסיכון הארוך טווח ההיפותטי של רעילות לעצם.

מחקר עצם

מחקר, שבדק אוסטאודיסטרופיה כלייתית בקרב חולים עם CKD בשלב 5 והיפר פוספטמיה, הראה כי לחולים, שטופלו במשך שנתיים עם lanthanum carbonate, הייתה יצירת עצם טובה יותר בהשוואה לחולים, שקיבלו קושרי פוספט אחרים.

במחקר, 99 חולים חולקו רנדומאלית לקבל קושרי פוספט סטנדרטים (בעיקר מבוססים על סידן) או lanthanum carbonate. החולים עברו ביופסיות עצם בנקודת ההתחלה ושוב שנה ושנתיים לאחר התחלת הטיפול. בהשוואה לחולים, שקיבלו קושרי פוספט סטנדרטים, לאלה שקיבלו lanthanum carbonate היו רמות פוספט זהות בסרום, סידן נמוך יותר בסרום ורמות גבוהות יותר של הורמון פרה טיירואיד בסרום עם יצירה גבוהה יותר של עצם.

טיפול יחיד נמצא מועיל

במחקר עם תווית פתוחה, שארך 12 שבועות, רוב החולים עם CKD שלב 5, שעברו מקושרי פוספט אלטרנטיביים לטיפול יחיד ב- lanthanum carbonate, השיגו ירידה של רמות הפוספט בסרום. המינון ההתחלתי המומלץ עבור lanthanum carbonate היה 1500 mg ליום, והיה אפשר להעלותו עד 4500 mg ליום.

מתוך 367 חולים, שנרשמו למחקר, 274 חולים (75%) השלימו את המחקר. בסיקור, 57% מהחולים לקחו קושר פוספט אלטרנטיבי אחר ו-41% מהחולים לקחו שילוב של קושרי פוספט. הקושרים הכי נפוצים בשימוש היו calcium carbonate (60%) ו- sevelamer hydrochloride (56%). 11% מהחולים לקחו קושרי פוספט המבוססים על אלומיניום כחלק מהטיפול המשולב.

לאחר 12 שבועות של טיפול יחיד ב- lanthanum carbonate, רוב החולים הגיעו לרמת המטרה של פוספט בסרום על פי הנחיות KDOQI. רוב החולים השיגו שליטה ברמת הפוספט על ידי לקיחת 3 טבליות של 1000 mg של lanthanum carbonate כל יום. שינוי הטיפול של החולים לטיפול יחיד לא רק שהוריד את רמות הפוספט בסרום אלא גם הוריד את העוול של נטילת גלולה של קושר פוספט.

מינונים גבוהים יותר נראים יותר יעילים ובטוחים

ד”ר מהרוטרה דיווח כי בקרב חולי דיאליזה, שקשה להם לשלוט על רמות הפוספט בסרום שלהם עם מינון של lanthanum carbonate של 3000 mg ביום, מינונים גבוהים יותר (3759 או 4500 mg ליום) נסבלו היטב ואפשרו למרבית החולים להשיג שליטה.

סך של 513 חולים הנמצאים על טיפול המודיאליזה נרשמו ב-65 אתרים בארצות הברית. הם עברו “שטיפה” של 0 עד 3 שבועות מקושרי הפוספט הקודמים שלקחו, ולאחר מכן שלב טיטרציה של 4 שבועות, שבו הם קיבלו 1500 עד 3000 mg ליום של lanthanum carbonate. 215 החולים (54%), שהשיגו טווח מטרה על פי הנחיות KDOQI עבור רמת פוספט בסרום, המשיכו לקבל את אותו המינון למשך 4 שבועות נוספים. 12 החולים, שלא הגיעו לרמת המטרה של פוספט בסרום, חולקו רנדומאלית לקבל 3000, 3750 או 4500 mg ליום של lanthanum carbonate למשך 4 שבועות. לאחר 8 שבועות, רמת המטרה של פוספט בסרום הושגה על ידי 37% מהחולים, שקיבלו מינונים של 3750 או 4500 mg ליום של lanthanum carbonate, כאשר לא נראתה עליה בתופעות בלתי רצויות במהלך המחקר, שכלל תוספת של תווית פתוחה של 16 שבועות לאחר 8 השבועות הראשונים.

הבטיחות בשימוש במינון של 4500 mg ביום של lanthanum carbonate היא חשובה, היות ואחוז ניכר של החולים, כפי שנראה במחקר הנוכחי, לא השיגו שליטה ברמת הפוספט בסרום.

לידיעה במדסקייפ