Nephrology Other

תרופות אנטי דיכאון יכולות להשפיע על יכולת הנהיגה (מתוך J Clin Psychiatry)

תרופות אנטי דיכאון יכולות לפגוע ביכולת הנהיגה. הפרעות פסיכומוטוריות יכולות לעיתים קרובות להימצא בחולים מדוכאים ויכולה להיות להם השפעה חשובה על יכולתם לנהוג. בנוסף לכך, אפקטים של סדציה, כמו שרואים בחלק מהתרופות האנטי דיכאוניות, ככל הנראה משבשים את ביצועי הנהיגה.

החוקרים בדקו את האפקטים של מונו תרפיה בתרופות אנטי דיכאוניות על תפקודים פסיכומוטוריים הקשורים ליכולות הנהיגה בחולים מדוכאים. סך של 100 חולים מאושפזים (גיל ממוצע של 46.8), אשר התאימו לקריטריונים של ICD-10 ו-DSM-4 עבור הפרעת דיכאון מג’ורי, נבדקו תחת מצבים של רמה בפלזמה של מצב יציב, לפני ששוחררו לטיפול במרפאות חוץ. תקופת המחקר ארכה בין ינואר 2004 ומארס 2005, כאשר התוצאות פורסמו במהדורת נובמבר של Journal of Clinical Psychiatry.

המידע נאסף דרך Act & React Testsystem ART-90 ו-Wiener Testsystem ממוחשב. התחומים הבאים נמדדו על פי הנחיות גרמניות עבור בטיחות בתנועה ובדרכים : תפיסה ויזואלית, זמן תגובה, תשומת לב סלקטיבית, עירנות וטולרנס לסטרס. סקאלת Hamilton Rating עבור דיכאון שימשה לדירוג סימפטומים פסיכו-פתולוגיים.

ל-24% מהחולים לא היו הפרעות פסיכומוטוריות רלוונטיות קלינית לפני השחרור והמעבר לטיפול במרפאת חוץ. ליקויים קלים עד בינוניים הופיעו ב-60% מהחולים, ובערך ל-16% מהחולים היו ליקויים קשים בתפקודים פסיכומוטוריים הקשורים ליכולות נהיגה.

בהשוואה לחולים המטופלים ב-TCA (tricyclic antidepressants), לאלה שקיבלו SSRI (selective serotonin reuptake inhibitors) או תרופות אנטי דיכאוניות סרוטונרגיות ספציפיות ונוראדרנרגיות    ( mirtazapine), היו ביצועים טובים יותר בבדיקות. ההבדלים הכי בולטים הופיעו במדידות של תגובתיות, טולרנס לסטרס ותשומת לב סלקטיבית.

לא נפצו הבדלים משמעותיים בין חולים, שלקחו TCA או SNRI (venlafaxine). חולים, שקיבלו mirtazapine, הצליחו משמעותית טוב יותר מחולים, שקיבלו טיפול מקבוצות תרופות אחרות. הדבר היה נכון בעיקר במשימות עם תפיסה רב ערוצית גבוהה ודרישות של תפוקה.

החוקרים מסבירים כי תרופות אנטי דיכאוניות משפיעות על כושר הנהיגה שונה בחולים דיכאוניים ועל כן הרופאים צריכים להיות מודאגים בנוגע לבטיחות הנהיגה, כשהם רושמים טיפול בתרופות אנטי דיכאוניות. השונות הגדולה בתוך קבוצות הטיפול התרופתיות השונות מצביעה על כך, שהתייעצות עם החולה בנוגע לבטיחות הנהיגה צריכה להיות מבוצעת באופן אינדיבידואלי, תוך לקיחה בחשבון של פתולוגיות עיקריות, אפקטים שונים של טיפול פרמקולוגי ומאמצי שיקום סוציאליים.

J Clin Psychiatry 2006;67:1776-1781

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של שיתוק מוחין בצאצא, כך מדווחים חוקרים מקנדה במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה לפני הלידה למזהמים באוויר ובין הסיכון לשיתוק מוחין בלמעלה ממיליון לידות במועד באונטריו, קנדה, בין 2002 ועד 2017. חשיפה לפני […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה