חוקרים ישראלים מצאו כי מהירות ותבנית התפתחות Post-Prandial Hypotension (PPH) בקשישים, דומים בהזנה אנטרלית והזנה אורלית.
מחקר פרוספקטיבי, בראשות ד”ר ארתור ליבוביץ מהמרכז הרפואי “שמואל הרופא”, השווה בין שכיחות ומאפייני PPH ב-50 קשישים תחת הזנה אורלית, 50 קשישים תחת זונדה, ו-50 קשישים שקיבלו הזנה באמצעות PEG (Percutaneous Endoscopic Gastrostomy).
החוקרים עקבו אחר מדדי לחץ הדם וקצב הלב של המשתתפים 10, 5, ו-0 דקות לפני ארוחת צהריים, ובמרווחי זמן של 15 דקות, למשך 90 דקות, לאחר סיום הארוחה.הארוחות של 3 קבוצות המשתתפים היו דומות מבחינת ההרכב והצריכה הקלורית.
ממצאי המחקר מופיעים בגליון ספטמבר של Journal of the American Geriatrics Society. מהממצאים עולה כי תת-ל”ד לאחר ארוחה, המוגדר כירידה של 20 מ”מ כספית, או יותר, בלחץ דם סיסטולי, בתוך שעתיים מתחילת ארוחה, אובחנה ב-64 משתתפים (43%).
החוקרים לא זיהו הבדל משמעותי בין הקבוצות מבחינת שכיחות התופעה, עם שכיחות של 44% מבין אלו שקיבלו הזנה אורלית, 48% ממטופלי PEG ו-36% מהמטופלים בזונדה.
ב-68% מאלו שאובחנו עם PPH, הירידה בלחץ הדם הסיסטולי נרשמה בתוך 30 דקות מסיום הארוחה. לחץ הדם הנמוך ביותר זוהה ב-70% מהמשתתפים, שעה אחת לאחר הארוחה.
לדברי החוקרים, שכיחות Postprandial Hypotension היתה גבוהה יותר בחולים שטופלו בתרופות קרדיווסקולריות (50%, לעומת 30% באלו שאינם תחת טיפול קרדיווסקולרי). מבין התרופות הקרדיווסקולריות, מעכבי ACE היו היחידים שהשפיעו על שכיחות התופעה.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לבחון דרכים לצמצם את שכיחות התופעה בקשישים. לדבריהם, יש עניין בבחינת הזנה באמצעות PEG או זונדה בתנוחה של חצי-שכיבה, במקום בישיבה, כמו גם לבדוק את השפעות הזנה רצופה, במקום בולוסים, במטרה לזהות אם גורמים אלו משפיעים על שכיחות או חומרת Postprandial Hypotension.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!