Nephrology Other

Telemedicine מזרזת טיטור Carvedilol בחולי CHF (מתוך Am Heart J)

ממחקר חדש עולה כי טיטור Carvedilol בחולי Cogestive Heart Failure (CHF) באמצעות Automated Telemedicine דומה ביעילותה לטיטרציה בקליניקה ומקצרת כמעט במחצית את משך הזמן הדרוש להשגת מינון אופטימלי.

מתוצאות אלו עולה כי מערכות רפואה טלפוניות אוטומטיות יכולות לשפר את הטיפול התרופתי בחולי CHF ומחלות כרוניות אחרות. חסמי ביתא ניתנים רק ל-35-48% מחולי CHF, ולרוב המינון הניתן למטופלים אינו אופטימלי.

בכדי לבחון אם מערכות טלפוניות אוטומטיות הקרויות TeleWatch יוכלו לשפר את הטיטרציה Carvedilol, חילקו החוקרים 49 חולים עם הפרעה בתפקיד סיסטולי חדרי בדרגה 2 ו-3 לפי NYHA, לטיטרציה בקליניקה בלבד או לביקורים בקליניקה עם ניטור Telewatch.

כל המשתתפים ביקרו בקליניקה פעמיים בשבוע במהלך תקופת הטיטרציה, ולאחר מכן אחת לחודש לאחר השלמת הטיטרציה. המשתתפים בקבוצת Telewatch זכו גם למעקב יומי.

במסגרת מערכת Telewatch המשתתפים מדדו בעצמם את הדופק, המשקל ולחץ הדם ולאחר מכן התבקשו להשיב על 12-15 שאלות שנוסחו מראש באשר להחמרה של CHF, היצמדות לטיפול התרופתי ותופעות לוואי של התרופות.

הרופאים החליטו פעם או פעמיים בשבוע על הטיטרציה בהתבסס על הנתונים שנאספו בטלפונים או בביקורים בקליניקה וסוכמו ע”י האחות. הם השתמשו באלגוריתם לקבל החלטות באשר לטיטור. לא ביצעו טיטרציה במקרים שהחולה לא ענה על פרמטרים שהוגדרו מראש, שנחשבו לניסיון טיטרציה כושל. טיפול כושל הוגדר גם כאשר המטופל לא יכל לסבול את המינון המוגבר. לאחר שני ניסיונות כושלים, לא בוצעו עוד ניסיונות טיטרציה.

מינון היעד, או המינון המקסימלי הנסבל, הושג לאחר 63.7 ימים בממוצע ב-24 מטופלים בקבוצת הביקורת, בהשוואה ל-33.6 ימים ב-25 המטופלים בקבוצת TeleWatch. המינון הסופי הממוצע לא היה שונה סטטיסטית בין שתי הקבוצות.

במהלך המחקר נרשמו 5 אירועים חמורים, כולם במטופלים שקיבלו את המינון הנמוך ביותר של התרופה. 4 מהאירועים החמורים הופיעו בקבוצת Telewatch, אך המערכת זיהתה הידרדרות קלינית בשני מטופלים נוספים עוד לפני שהם יצרו קשר עם הרופא.

האפשרות לבצע בהצלחה את הטיטרציה מרחוק בדומה לטיטרציה בביקורים במרפאות, משליכה לא רק על טיטרציה של Carvedilol בחולי CHF, אלא גם על מגוון תרופות להן יעילות התלויה מינון אך גם תופעות לוואי משמעותיות.

Am Heart J 2006;151:e1-844.e10.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם בחולים עם לימפומה מסוג DLBCL (מתוך Leuk Lymphoma)

    גורמי סיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם בחולים עם לימפומה מסוג DLBCL (מתוך Leuk Lymphoma)

    במאמר שפורסם בכתב העת Leukemia & Lymphoma מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי גיל מתקדם, מין זכר, שלב מוקדם יותר של הגידול באבחנה, כימותרפיה, קרינה וניתוח מלווים כולם בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם בחולים עם אבחנה של לימפומה מסוג DLBCL (או Diffuse Large B Cell Lymphoma). מטרת המחקר […]

  • ההשפעה של עישון על הישנות פרפור פרוזדורים לאחר בידוד ורידי הריאה (Int J Cardiol)

    ההשפעה של עישון על הישנות פרפור פרוזדורים לאחר בידוד ורידי הריאה (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי עישון סיגריות מלווה בסיכון מוגבר להישנות פרפור פרוזדורים לאחר בירור ורידי הריאה, עם עדות לסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים התקפי וקבוע. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מאסיה הצביעו על תוצאות סותרות בכל הנוגע להשפעה הקלינית של עישון על הישנות פרפור פרוזדורים לאחר […]

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה