Nephrology Other

הגברת צריכת המגנזיום מורידה את הסיכון לסינדרום מטבולי (Circulation)

ממחקר פרוספקטיבי חדש, שפורסם ב-Circulation עולה כי קיים קשר פרופורציונלי הפוך בין צריכת המגנזיום ובין הסיכון להתפתחות סינדרום מטבולי בצעירים.

מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר הפוך בין צריכת מגנזיום ובין הסיכון ליל”ד וסכרת מסוג 2, וכי צריכה מוגברת של מגנזיום עשוי להוריד את רמות הטריגליצרידים בדם, ולהעלות את רמות HDL. עם זאת, הקשר האורכי בין צריכת מגנזיום ובין שכיחות הסינדרום המטבולי, מעולם לא נבדקה. מרבית הידע הנוכחי באשר להשפעות מגנזיום על הסיכון למחלות קרדיווסקולריות או סכרת, נובע ממחקרים שכללו מבוגרים בגיל העמידה ומעלה, או חולי סכרת.

החוקרים בדקו את הקשר בין צריכת מגנזיום ובין שכיחות הסינדרום המטבולי ב-4637 אמריקאים, בגילאי 18-30, שלא אובחנו מעולם עם סינדרום מטבולי או סכרת. הקריטריונים לסינדרום מטבולי הם אלו שהוגדרו לפי National Cholesterol Education Program/Adult Treatment Panel III (NCEP ATP III). מראיינים הציגו שאלונים בנושא התזונה, בכדי להעריך את הדיאטה, ובאמצעות מאגר הנתונים שפותח ע”י Minnesota Nutrition Coordinating Center, גזרו את צריכת המגנזיום.

במהלך 15 שנות המערב, נרשמו 608 מקרים של סינדרום מטבולי. נמצא קשר הפוך בין צריכת מגנזיום ובין שכיחות סינדרום מטבולי, לאחר תיקנון למשתנים מגו’ריים באורח החיים ובתזונה, ולמצב בתחילת המחקר של כל אחד מהמרכיבים של הסינדרום המטבולי.

בהשוואה למשתתפים ברביעון התחתון של צריכת מגנזיום, למשתתפים ברביעון העליון חושב Hazard Ratio לסינדרום מטבולי של 0.69 (95% Confidence Interval = 0.52-0.91). גיל ומין לא השפיעו באופן משמעותי על הקשר. כמו כן, נמצא קשר הפוך בין צריכת מגנזיום ובין מרכיבים פרטניים של הסינדרום המטבולי, ולרמות אינסולין בצום.

מהממצאים עולה כי מבוגרים-צעירים עם צריכה מוגברת של מגנזיום, מצויים בסיכון נמוך יותר לפתח סינדרום מטבולי. מממצאים ניסיוניים עולה כי ייתכן שמגנזיום מבקר ישירות את המטבוליזם של גלוקוז בתאים דרך תפקידו כקופקטור למספר אנזימים רלוונטים, ועשוי להשפיע על הפרשת אינסולין דרך אינטראקציה עם הסידן התאי. בנוסף, מחקרים אפידמיולוגיים וניסויים קליניים הראו כי צריכת מגנזיום עשויה לשפר את הרגישות לאינסולין.

מגבלות אפשריות של המחקר כוללות חשש מדיוק המדידות לצריכת מגנזיום, חוסר יכולת להבדיל בין היתרון הנצפה בעקבות צריכת מגנזיום מזה של כל המינרלים, דוגמאת סידן ואשלגן, ועיצוב תצפיתי עם ערפלנים פוטנציאליים.

לסיכום, התוצאות מספקות עדות פרוספקטיבית לקשר ההפוך בין צריכת מגנזיום ובין שכיחות סינדרום מטבולי ומרכיביה במבוגרים-צעירים בריאים, בלא-תלות ב-BMI בתחילת המחקר. כמו כן, המחקר מעלה שאלה נוספת, האם צריכה גדולה יותר של מגנזיום תמנע התפתחות סינדרום מטבולי, שיביא לסכרת ומחלה קורונרית? לשם כך דרושים מחקרים נוספים.

Circulation. Posted online March 27, 2006.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה