Nephrology Other

סינדרום מטבולי קשור למחלת כבד שומני לא אלכוהולית חמורה (AASLD)

במחקר פרוספקטיבי המשווה דיאטה, פעילות גופנית וחומרה היסטולוגית של מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD) בחולים עם וללא סינדרום מטבולי, מצאו החוקרים כי חולים עם סינדרום מטבולי סבלו מ-NAFLD חמור יותר ואכלו יותר פחמימות ופחות שומן.

למרות שסינדרום מטבולי ותנגודת לאינסולין נחשבים לסיבה הגורמת ל-NAFLD, מספר מחקרים בדקו את הקשר בין תזונה וחומרת NAFLD. החוקרים כללו במחקר 101 חולים שנחשדו כסובלים מ-NAFLD. התוצאות הוצגו בכנס השנתי של האיגוד האמריקאי למחקר מחלות כבד.

המשתתפים מילאו שאלונים בנושא פעילות גופנית ותזונה. החוקרים בדקו תנגודת לאינסולין, ודרגת NAFLD באמצעות ביופסיית כבד.



97 ביופסיות נבדקו ו-91 חולים נמצאו כסובלים מ-NAFLD. מתוכם, 31 חולים (34%) סובלים מסינדרום מטבולי ו-75 (82%) מתנגודת לאינסולין, עם אינדקס HOMA מעל 2.

חולי NAFLD עם סינדרום מטבולי צרכו יותר פחמימות באופן משמעותי (51% מהתזונה) לעומת חולים ללא הסינדרום (45% מהתזונה); P = .03. צריכת שומן היתה נמוכה יותר בקבוצת בסהינדרום עם 34% מהתזונה לעומת 40% באלו ללא הסינדרום (P = .006). לא היה הבדל משמעותי סטטיסטי בצריכת חלבון, סה”כ קלוריות שנצרכו או פעילות יומיומית בין הקבוצות.


לחולים עם סינדרום מטבולי היה מדד כבד שומני לא אלכוהולי (NASH) גבוה יותר בהתבסס על היסטולוגיית כבד לעומת חולים ללא הסינדרום (5.9 ± 1.7 לעומת 4.4 ± 2.3, P = .0006). כמו כן היה להם כבד שומני יותר (2.0 ± 0.8 לעומת 1.4 ± 1.0; P = .002), התנפחות הפטוציטית  (0.6 ± 0.5 לעומת 0.4 ± 0.5; P = .008). לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במונחי פיברוזיס או זיהום לובולרי.

כשהחולים סווגו לאלו עם מדד NASH גבוה (6-12) או נמוך (0-5), ללא קשר לסינדרום מטבולי, הם מצאו כי חולים עם מחלת כבד חמורה היו עם אחוז גבוה יותר של שומן גוף  (42% ± 12% לעומת 35% ± 13%; P = .01), מדד HOMA גבוה יותר  (7 ± 4 לעומת 4.26 ± 3.11; P = .003), ורמות AST גבוהות יותר (66 ± 47 לעומת 46 ± 24; P = .03). אלו עם מדד NASH גבוה יותר היו גם פחות פעילים באופן משמעותי.



מוקדם מידי לייעץ לחולים לשנות את התזונה. עם זאת, המחקר חשוב בהכוונת מחקרים עתידיים. יש צורך במחקרים גדולים שיבדקו את השפעת סוגי שומן שונים והאם פחמימות עם ערך גליקמי גבוה הם כוח מניע של המחלה.

לידיעה במדסקייפ

AASLD 56th Annual Meeting: Abstract 1056. Presented Nov. 14, 2005

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • נטילת תוספי שמן דגים ורמות גבוהות בדם של חומצות שומן אומגה-שלוש עשויות להפחית את הסיכון לסיבוכי סוכרת (J Clin Endocrinol Metab)

    נטילת תוספי שמן דגים ורמות גבוהות בדם של חומצות שומן אומגה-שלוש עשויות להפחית את הסיכון לסיבוכי סוכרת (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נטילת תוספי שמן דגים ורמות גבוהות בפלזמה של חומצות שומן אומגה-שלוש רב-בלתי-רוויות, בפרט DHA (או Docosahexaenoic Acid), מלוות בסיכון נמוך יותר לסיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים בחולים עם סוכרת מסגו 2. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר […]

  • חיבור למד סוכר רציף מלווה בירידה ממושכת בריכוז המוגלובין מסוכרר במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 (מתוך כנס ה-ADA)

    חיבור למד סוכר רציף מלווה בירידה ממושכת בריכוז המוגלובין מסוכרר במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 (מתוך כנס ה-ADA)

    במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 חלה ירידה בריכוז המוגלובין מסוכרר בתוך שלושה חודשים מהתחלת ניטור באמצעות מד סוכר רציף, ללא תלות בטיפול באינסולין, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-American Diabetes Association. החוקרים השלימו ניצוח רטרוספקטיבי של נתונים ממאגר Optum Market Clarity Database והתמקדו במבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה עם סוכרת מסוג 2, אשר החלו […]

  • צריכה רבה של סידן ואבץ לפני היריון עשויה למנוע הפרעות יתר לחץ דם של היריון (מתוך כנס NUTRIENTS)

    צריכה רבה של סידן ואבץ לפני היריון עשויה למנוע הפרעות יתר לחץ דם של היריון (מתוך כנס NUTRIENTS)

    צריכה רבה יותר של אבץ וסידן לפני הפריה מלווה בסיכויים נמוכים יותר לאבחנה של הפרעות יתר לחץ דם של היריון, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס NUTRITION. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות יתר לחץ דם של היריון הן הגורם השני בשכיחותו לתמותה אימהית, לאחר דימום אימהי. מחקר קודם מצא כי הפרעות יתר לחץ […]

  • מזון אולטרה-מעובד מעלה את הסיכון ללופוס בנשים (Arthritis Care & Research)

    מזון אולטרה-מעובד מעלה את הסיכון ללופוס בנשים (Arthritis Care & Research)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מעלה ביותר מ-50% את הסיכון לאבחנה של לופוס בנשים, עם סיכון גבוה כפליים באלו עם נוגדנים כנגד דנ”א סליל כפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 204,175 נשים ממחקר Nurses’ Health Study בין השנים 1984-2016. המשתתפים השלימו שאלוני […]

  • האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    בקרב חולים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועד עיכוב מתון בלבד בהתרוקנות קיבה של מזון מוצק ולא תועד כל עיכוב משמעותי בהתרוקנות נוזלים, בהשוואה לאלו שקיבלו פלסבו, עדות לכך שייתכן ואין צורך בהפסקת הטיפול בתרופות אלו לפני התערבות ניתוחית, כך כותבים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים […]

  • טיפול ב-Tirzepatide טוב יותר מ-Semaglutide להפחתת משקל (JAMA Internal Medicine)

    טיפול ב-Tirzepatide טוב יותר מ-Semaglutide להפחתת משקל (JAMA Internal Medicine)

    במבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר שטופלו ב- Tirzepatide תועד סיכוי גדול יותר משמעותית להשגת ירידה של לפחות 5%, 10% ו-15% ממשקל הגוף, בהשוואה לאלו שטופלו ב-Semaglutide, ללא תלות בנוכחות או העדר סוכרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine. מחקר העוקבה כלל מבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר שהחלו טיפול ב-Semaglutide (אוזמפיק) […]

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה