Nephrology Other

קליטת סידן כגורם ביצירת אבנים בכליות

אנשים עם אבנים בכליות של סידן אוקסלט או סידן פוספט לא צריכים לקחת תוספת סידן בעצמם כפי שהוצע במחקרים קודמים, אלא צריכים לבדוק עם הרופא שלהם בכדי לקבוע את אופי התזונה הטוב ביותר בשבילם, דווח בגיליון נובמבר של Kidney International ובגיליון דמצבר של Journal of Urology.

מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים כי כמות הסידן בשתן הוא גורם חשוב ביצירת שני סוגי האבנים בכליות. מחקרים קודמים הפחיתו בחשיבות של סידן בהשוואה לרמות אוקסלט בשתן, ואף עודדו חולים עם אבנים בכליות לצרוך יותר סידן.

לעיתים קרובות אנו רואים חולים שהומלץ להם לצרוך יותר סידן; אולם זו עלולה להיות המלצה מסוכנת למספר אנשים.

אנו רוצים להיות זהירים בהגבלת סידן בתזונה בגלל הסיכון למחלות עצם, וכן מבינים כי סידן בשתן הוא בעל אותה השפעה כמו אוקסלט בשתן ביצירת אבני סידן אוקסלט, ויש להמליץ על הגבלת סידן בחולים עם ספיגת סידן גבוהה או בינונית.

אותו הדבר גם לגבי חולים עם אבני סידן פוספט. המחקר השני הגיע לתוצאות דומות, והן כי לרמות הסידן בשתן יש השפעה חשובה ביצירת אבני סידן פופסט. דבר זה מציע הוכחה תומכת בעובדה כי אנשים עם אבני סידן פוספט עשויים להיות זקוקים לבקרה על צריכת סידן בדיאטה.

בערך 10% מהאמריקאים יסבלו מאבנים כליות בחייהם, כשגברים מושפעים יותר תכופות מנשים.

אבנים בכליות הם משקעים מוצקים הנוצרים בכליות מחומרים המופרשים בשתן. כאשר חומרי פסולת בשתן לא מתמוססים לחלוטין, חלקיקים מיקרוסקופיים מתחילים להיווצר ועם הזמן גדלים לאבנים בכליות. הסוג הנפוץ ביותר של אבנים בכליות הוא סידן בשילוב עם אוקסלט או פוספט, כאשר סידן אוקסלט הוא הסוג הנפוץ ביותר (60%) ואחריו סידן פופסט (20%).

שני המחקרים בדקו את הנתונים מ-2,200 חולים עם אבנים בכליות במשך 27 שנים. המחקר הראשון בדק נתוני 667 חולים עם אבנים מסוג סידן אוקסלט והשני בדק 133 חולים עם אבנים מסוג סידן פוספט.

סידן אינו נחשב חשוב כאוקסלט ביצירת אבנים במחקרים קודמים בגלל הבדל בקבוע היציבות, או נוסחא מטמטית, אשר שימשה לחישוב רווית סידן אוקסלט בשתן, עם תוצאות המראות כי יש למקד תשומת לב פחותה בסידן. במחקר החדש השתמשו החוקרים בקבוע יציבות חדש, הנקרא “gold standard” בתעשייה, אשר מצא כי לסידן יש תפקיד חיוני יותר.

החוקרים מעודדים את החולים לחפש את עצת הרופא לפני ההחלטה להוריד או להעלות את הסידן בדיאטה.

המסר לחולה ממחקרים אלו הוא כי אין להכליל לגבי ההמלצה לצריכת סידן כיוון שהשפעת צריכת סידן על יצירת אבן תלויה בסוג האבן, קליטת אוקסלט, נוכחות אבנים ויעילות ספיגת הסידן במעי. האתגר העתידי הוא להבין מרכיבים שונים המשנים את השפעת הגבלות הסידן על הסידן בשתן ויצירת האבנים, ולקבוע את האופן האידיאלי בשימוש תזונה ותרופות לשליטה על היפרקלציאוראה ויצירת אבנים.

לידיעה בדוקטור’ס גייד

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של סרקופניה בחולים עם לימפומה (Leuk Lymphoma)

    החשיבות הפרוגנוסטית של סרקופניה בחולים עם לימפומה (Leuk Lymphoma)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Leukemia and Lymphoma עולה כי סרקופניה הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם לימפומה ומלווה בשיעורים נמוכים יותר של הישרדות ללא-התקדמות מחלה ובשיעורי הישרדות כוללים נמוכים יותר בחולים לאחר השתלת מח עצם ובגברים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות אודות הקשר בין סרקופניה ולימפומה. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    בקרב מבוגרים הצורכים כשתי מנות שבועיות של בשר אדום מעובד תועדה עליה של 14% בסיכון לאבחנה של דמנציה, כמו גם הזדקנות קוגניטיבית מואצת, בהשוואה לאלו שצרכו פחות משלוש מנות בשר אדום מעובד בחודש, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-Alzheimer’s Association International Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות באשר לקשר בין […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ דם ולחץ תוך-עיני לאורך זמן מלווה בכלי דם קטנים, מפותלים וצרים יותר ברשתית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Acta Ophthalmologica. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,089 משתתפים ממדגם מטופלים מדנמרק (גיל ממוצע של 61 שנים; 63% נשים) שעברו שתי בדיקות עיניים עוקבות עם מעקב של לפחות שלוש שנים. […]

  • חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני ייתכן סיכון מוגבר להיפוגליקמיה, עם שיעור גבוה במיוחד בצעירים, שחורים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition. במשך שנים רבות, הסברה הייתה כי לכליה השפעה מינימאלית בלבד על משק הסוכר בדם. מחקרים מאוחר יותר הראו כי הכליה יכולה לתרום לעליה בריכוזי סוכר בדם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה