ילדים הנוטלים תרופות סטרואידיות בשל בעית כליה הקרויה סינדרום נפרוטי, אינם סובלים מאובדן מסת עצם, תופעת לוואי נפוצה של טיפולים סטרואידים במבוגרים. מחקר חדש מאיר את ההשפעות המעורבות של הסטרואידים: התרופה גורמת לעיתים קרובות להשמנה, שנראה שהיא מגוננת על הילדים מפני אובדן מסת העצם.

סינדרום נפרוטי של הילדות, המשפיע על 3 מתוך 100,000 ילדים, הוא מחלת הכליה הכרונית השכיחה ביותר בילדים. למרות שהוא איננו פוגע בתפקוד הכלייתי, הוא פוגם ביכולת הגוף לסלק מים ומלחים מן הדם, וגורם להתנפחות של הבטן והרגליים ולהופעת נפיחות סביב לעיניים.

ללא טיפול עלול הסינדרום להתפתח לסיבוכים מסכני-חיים. למרבה המזל, רוב המקרים רגישים לסטרואידים, כלומר שמתן תרופות קורטיקו-סטרואידיות כמו prednisone מקל על החולים. יתרה מכך, הסינדרום נעלם בדרך-כלל עד לשנות העשרה המאוחרות, ללא נזק קבוע לכליה.

החוקר הראשי,  ד”ר Leonard, מסביר כי שלא כמו מחלות ילדים אחרות המטופלות במתן תרופות סטרואידיות, כמו מחלת מעיים דלקתית או דלקת מפרקים שיגרונית של הילדות, הסינדרום הנפרוטי נעלם במהירות במתן טיפול. הוא מוסיף כי צוות החוקרים בחר במיוחד את הסינדרום הרגיש לסטרואידים בכדי לבודד את השפעות התרופה על העצמות, ללא הימצאות מחלה סיסטמית המשפיעה בו-זמנית על מצב העצמות.

הקבוצה ערכה השוואה בין 60 ילדים ומתבגרים הסובלים מסינדרום נפרוטי רגיש לסטרואידים לבין 195 ילדים בריאים. מדידות מיוחדות שנערכו באמצעות קרני X לא הראו סימנים של אוסטאופורזיס, אובדן של מסת עצם, בקרב החולים בסינדרום הנפרוטי.

החוקרים ערכו התאמה לערך ה-BMI, המהווה שיקול חשוב, שכן 38% מהילדים בקבוצת החולים סבלו מהשמנת יתר (לעומת 16% בלבד בקבוצת הביקורת, המתאים למצב באוכלוסית הילדים הכללית). השמנת היתר שאיננה פרופורציונית בקרב ילדים הסובלים מסינדרום נפרוטי נעלם לאחר שהחולים הפסיקו ליטול את הטיפולים הסטרואידים.

בעוד מתן סטרואידים נטה להפוך את הילדים לקצרים וכבדים יותר, בהשוואה לילדים הבריאים, משקל יתר קשור לעליה במסת העצם. בעיקר היו מדידות תכולת המינרלים בכל הגוף גבוהות יותר בילדים הסובלים מהסינדרום בהשוואה לילדים הבריאים.

הסבר אפשרי למסת העצם הגבוהה הוא שהעומס הפיזי העודף הנגרם בשל העליה במשקל עשוי לעודד את העצמות להתחזק. השמנת יתר עשויה גם להשרות פעילות הורמונים הגורמים עליה במסת העצם.

בריאות העצמות בילדות משפיעה מאוד על בריאות העצמות בחיים המאוחרים, וגם על רמת הפגיעות של העצמות בגילאים המבוגרים יותר לשברים הקשורים לאוסטיאופורוזיס. החוקר הראשי מסביר כי הדיווח עשוי לסייע להרגעת רופאים והורים כי שימוש בסטרואידים לטיפול בילדים החולים בסינדרום הנפרוטי איננו מגביר את הסיכון שלהם לחלות באוסטאופורוזיס. הוא מוסיף כי קיימות עדויות מסוימות כי השמנת היתר מעלה את סיכון הילד להתרחשות שברים, אך יתכן שזה נגרם בשל הכוח המופעל כאשר ילד כבר נופל על זרוע המושטת לפנים, ולא להחלשות של העצמות.

במחלות ילדים אחרות המטופלות באמצעות סטרואידים, כמו מחלת מעיים דלקתית או דלקת מפרקים שיגרונית של הילדות, מצאו החוקרים אובדן מסת עצם בילדים. החוקרים מציעים כי מחלות אלה, הכרוכות בדלקת סיסטמית עקשנית, עלולות לפגוע בעצמות באופן שהסינדרום הנפרוטי לא יכול. כיום ממשיך המחקר אודות מסת העצמות בילדים באמצעות טכניקות CT המספקות מידע רב יותר בהשוואה לתמונות הדו-מימד המשמשות במחקרי קרני ה-X.

לידיעה ב-doc’s guide