Neonatology other

דחיית ניתוק חבל הטבור עשויה לשפר הישרדות פגים (The Lancet) – ד”ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה

פג PREMATURE BABY תינוק NEONATOLGY PREMATURE פג תינוק
דחיית ניתוק חבל הטבור למשך 120 שניות ומעלה לאחר הלידה מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר באשפוז בקרב פגים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף את הערותיו למחקר.

ברקע למחקר מסבירים כי ניתוק מאוחר של חבל הטבור עשוי לשפר את שיעורי ההישרדות של תינוקות שנולדו לפני 37 שבועות היריון, אך לא ברור מהו המועד הטוב ביותר לניתוק חבל הטבור. כעת הם השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של נתוני משתתפים פרטניים במטרה להשוות את היעילות של גישות ניתוק חבל הטבור בנקודות זמן שונות או עם חליבת חבל הטבור בפגים.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים רפואיים שפורסמו עד 24 בפברואר, 2022 לזיהוי מחקרים אקראיים להשוואת גישות שונות לניתוק חבל הטבור בפגים. ההתערבויות סווגו לניתוק מיידי של חבל הטבור, עיכוב קל (לפחות 15 שניות ופחות מ-45 שניות), עיכוב בינוני (45 שניות ומעלה ופחות מ-120 שניות), או עיכוב ארוך (120 שניות ומעלה) וחליבת חבל טבור.

התוצא העיקרי היה תמותה לפני שחרור מבית החולים.

הסקירה כללה נתונים אודות משתתפים פרטניים מ-47 מחקרים עם 6,094 תינוקות.

מבין כלל ההתערבויות, עיכוב ממושך בניתוק חבל הטבור לוותה בשיעורי תמותה נמוכים יותר, בהשוואה לניתוק מיידי של חבל הטבור (יחס סיכויים של 0.31, רווח בר-סמך 95% של 0.11-0.80; דרגת ודאות בינונית). הסיכון להטיה היה נמוך ב-10 מבין 30 מחקרים, ב-14 מחקרים היו חששות מסוימים ושישה מחקרים סווגו כמחקרים עם סיכון גבוה להטיה. ההטרוגניות הייתה נמוכה, ללא עדות לחוסר-עקביות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על יתרונות דחיית מועד ניתוק חבל הטבור לאחר הלידה של פגים. ממצאים אלו עשויים לסייע בקביעת ההמלצות בקווים מנחים בעתיד.

The Lancet, Nov 14, 2023

הערות עורך:

מחקר מקיף זה הכולל למעלה מ-6,000 פגים מצא כי דחיית ניתוק חבל הטבור לפחות ל-120 שניות (2 דקות) משפר את ההשרדות של פגים קטנים. ניתוק מושהה של 120 שניות היה טוב יותר מאשר הטיפול המקובל כיום של ניתוק מושהה של 60 שניות. כמו כן מחקר זה מצא כי לחליבת חבל הטבור יתרון לעומת ניתוק מיידי של חבל הטבור. חליבת חבל הטבור מקובלת כטיפול שיגרתי ביפן אך לא בצפון אמריקה ואירופה. לפי תוצאות מטא-אנליזה זו נראה כי יש לשקול להאריך את משך הזמן עד לניתוק הטבור בלידת פג לפחות ל-120 שניות ולשקול חליבת חבל טבור במקרים בהם לא ניתן לבצע ניתוק מושהה של חבל הטבור. מחקר זה גם מדגים את הפוטנציאל הגלום בביצוע החייאה כאשר חבל הטבור עדיין לא מנותק. מגמה שהולכת ותופסת לה מקום בעולם.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    מתן Buprenorphine בשילוב עם Naloxone בזמן היריון מלווה בסיכון מופחת לתסמונת גמילה ביילוד ואשפוז יילודים ביחידת טיפול נמרץ, בהשוואה למתן Buprenorphine לבדו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA. מהנתונים עולה כי אין הבדל משמעותי בשיעור המומים המולדים המג’וריים בין שתי אפשרויות הטיפול. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות מבוטחי מדיקייד […]

  • מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מדד חומציות בדם טבורי נמוך מ-7.2 עשוי להעיד על סיכון מוגבר לסיבוכים ביילוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מאחר ועד כה הסברה הרווחת כי חמצת חמורה עלולה להתפתחות בנוכחות מדד חומציות נמוך מ-7.0, ממצאים המחקר תומכים בבחינה מחדש של ערך הסף בו נדרש ניטור אינטנסיבי אחר החולים. החוקרים […]

  • NHFOV כתמיכה נשימתית לאחר אקסטובציה בילודים (PLoS One)

    NHFOV כתמיכה נשימתית לאחר אקסטובציה בילודים (PLoS One)

    הנשמה לא פולשנית בתדר גבוה (NHFOV) מפחיתה את הצורך באינטובציה חוזרת ומפחיתה כישלון אקסטובציה בהשוואה לשיטות תמיכה אחרות, כך עולה מסקירה שיטתית ומטא-אנליזה שפורסמו ב-PLoS One. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • גורמים המנבאים תוצאות באם וביילוד לאחר לידה עם פרע כתפיים (Arch Gynecol Obstet)

    גורמים המנבאים תוצאות באם וביילוד לאחר לידה עם פרע כתפיים (Arch Gynecol Obstet)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Gynecology and Obstetrics עולה כי מספר מאפיינים עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסיבוכים באם וביילוד במקרים של לידה עם פרע כתפיים, כולל קומה אימהית נמוכה, סוכרת טרם היריון, לידת ואקום ומאקרוזומיה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת גורמי סיכון הקשורים עם תוצאות שליליות באם וביילוד […]

  • החשיבות של נוגדנים כנגד TPO בנשים הרות עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (Arch Gynecol Obstet)

    החשיבות של נוגדנים כנגד TPO בנשים הרות עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (Arch Gynecol Obstet)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Gynecology and Obstetrics עולה כי אין הבדל בתוצאות היריון בין נשים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ונשים עם תפקודי תריס תקינים במהלך ההיריון, למעט שיעורים גבוהים יותר של אשפוז ביחידת טיפול נמרץ ביילודים באלו עם ההפרעה בתפקודי התריס. באלו עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ונוגדנים […]

  • השמנה אימהית מלווה בסיכון למוות פתאומי של תינוקות (JAMA Pediatrics)

    השמנה אימהית מלווה בסיכון למוות פתאומי של תינוקות (JAMA Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למעלה מ-5% מהמקרים של מוות פתאומי של תינוקות עשוי להיות קשור להשמנת-יתר אימהית. בארצות הברית מדווח בכל שנה על כ-3,500 מקרים של מוות פתאומי של תינוקות. לאחר מסעות פרסום בשנות ה-90 של המאה הקודמת שכללו המלצות על תנוחות שינה בטוחות […]

  • סגירה פרוצדורלית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) בפגים: קווים מנחים (JPER)

    סגירה פרוצדורלית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) בפגים: קווים מנחים (JPER)

    קווים מנחים חדשים מציעים כי סגירה טרנסקטטרית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) עשויה להיות עדיפה על פני סגירה כירורגית בפגים עם פגות קיצונית הזקוקים להנשמה מלאכותית, כך פורסם ב-Journal of Perinatology. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • הערכת כשל גדילה ותוצאות נוירולוגיות בפגות קיצונית (Journal of Perinatology)

    הערכת כשל גדילה ותוצאות נוירולוגיות בפגות קיצונית (Journal of Perinatology)

    כשל גדילה, כפי שבא לידי ביטוי בהיקף הראש בשחרור של ילודים עם פגות קיצונית, נמצא כקשור לתוצאות התפתחותיות והתנהגותיות בגיל שנתיים, כך פורסם ב- Journal of Perinatology ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה