מטרות המחקר היו לפתח פרוטוקולי בדיקות MRI 4.7- T הבטוחים לשימוש בילודים ולחקור את היתרונות של כוח שדה זה באנצפלופתיה בתקופת הילוד.
9 תינוקות חדשים עם אנצפלופתיה בינונית עד קשה השתתפו במחקר ונבדקו ב- 4.7- T, כאשר הושגו הסכמה של ההורים ואישור אתי. מערכת ניהול ילוד התואמת 4.7- T כללה הגנה מרעש אקוסטי וניטור פיזיולוגי. פרמטרים של T2-weighted fast spin echo MRI ומגוון שיטות של T1-weighted אומצו עבור בדיקת MRI של מוח של ילודים ב-4.7-T. לרצפי הפולס, שנעשה בהם שימוש, היה שיעור ספיגה ספציפי ל-radiofrequency של מתחת ל-2 W/kg.
מדדים פיזיולוגים היו תקינים במהלך כל בדיקה. הדמיית T2-weighted fast spin echo סיפקה רזולוציה אנטומית וניגוד חומר לבן/אפור טובים יותר ממה, שהושג באופן טיפוסי על ידי הדמיית 1.5 T; T1-weighted, שהייתה פחות מרשימה.
בעזרת אמצעי בטיחות מתאימים, ביצוע MRI בילודים תחת טיפול אנטינסיבי הינו ישים ב-4.7- T, בדיוק כמו שהוא ישים ב-1.5-T. המחקרים הראשוניים הפיקו תמונות T2-weighted fast spin echo עם יותר פרטים לעומת מה, שמושג בדרך כלל ב-1.5-T. למרות שהתמונות של T1-weighted לא היו מספיק אינפורמטיביות, יכול להיות יתרון לאופטמיזציה נוספת של רצף הפולס.
לסיכום, באנצפלופתיה בתקופת הילוד, פירוש של פרטים פתולוגים של T2-weighted בשילוב עם מעקב נוירו-התפתחותי מקיף צריך לשפר את הדיוק הפרוגנוסטי ולאפשר יותר התערבויות טיפוליות ספציפיות למטופל. בנוסף, ניתן יהיה גם להגדיר קשר מדויק בין שינויים מבניים וליקוי תפקודי.
הערות העורך:
מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים הבוחנים את יכולת ה-MRI לשמש כמדד פרוגנוסטי לילודים עם HIE, ונראה כי בניגוד לעבר שם היינו תלויים בקליניקה, בסווג ע”פ סרנט, וב-US ע”מ להעריך את הפרוגנוזה של הילודים עם HIE, כיום אנו צועדים לאט-לאט לדרך בה נוכל בעתיד לצפות בקירוב טוב יותר את הפרוגנוזה של הילודים הללו.
PEDIATRICS Vol. 118 No. 6 December 2006, pp. e1812-e1821pediatrics.aappublications.org/cgi/content/abstract/118/6/e1812
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!