ניבוי תוצאות ביילודים עם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית / מאת ד”ר ברזילי עורך מדור ניאונטולוגיה

ממחקר חדש עולה, כי מודל קלסיפיקציה ועצי רגרסיה עשוי לסייע בניבוי מוות או נכות ביילודים עם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית.

מטרת המחקר הייתה לזהות משתנים מנבאים, ולפתח שיטות ניקוד וסיווגים במטרה לנבא נכות או תמותה בתינוקות עם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית.

במסגרת המחקר בוצעה אנליזה שניונית למחקר אקראי ומבוקר, שבדק היפותרמיה באנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית (National Institute of Child Health and Human Development Neonatal Research Network trial). נתונים אודות 205 יילודים שאובחנו כסובלים מאנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית נבדקו. האנליזה בוצעה תוך שימוש במשתנים מעבדתיים וקליניים שהושגו שש שעות לאחר הלידה, כאשר התוצאות התייחסו למוות או לנכות מתונה עד חמורה בגיל 18-22 חודשים.

בעזרת שימוש במשתנים שזוהו ויחס סיכויים, פותחו שיטות ניקוד לניבוי מוות או נכות. בנוסף, בוצע סיווג, עם חלוקה רקורסיבית ובחירה אוטומטית של נקודות חתך אופטימאליות עבור המשתנים. לבסוף, הושוו שיעורי הסיווג המתוקנים של שיטות הניקוד, של בדיקה נוירולוגית מוקדמת ושל מודל קלסיפיקציה ועץ רגרסיה.

תוצאות האנליזה הראו, כי שיעורי הסיווג המתוקנים היו 78% עבור מוות או נכות ו-71% עבור מוות בשיטות הניקוד, 80% ו-77%, בהתאמה, במודלים של קלסיפיקציה ועצי רגרסיה, ו-67% ו-73% בבדיקה נוירולוגית מוקדמת. שיעורי הסיווג המתוקנים היו דומים בקבוצת ההיפותרמיה ובקבוצת הביקורת.

לסיכום, בקרב יילודים שאובחנו עם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית, מודל הקלסיפיקציה ועץ רגרסיה, בניגוד לשיטת הניקוד, נראו עדיפים על פני בדיקה נוירולוגית מוקדמת בניבוי מוות או נכות. מספר מרכיבים בלבד בבדיקה הנוירולוגית המוקדמת נמצאו קשורים לתוצאה גרועה. שיטות ניקוד אלה ועצי הקלסיפיקציה, כאשר הם בעלי תוקף, עשויים לסייע בהערכת הפרוגנוזה ולתרום בריבוד הסיכונים של תינוקות עם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית במחקרים קליניים.

הערות עורך:

החוקרים במחקר זה ניסו למצוא שיטה לנבא את הפרוגנוזה של ילודים שסבלו מ-HIE באמצעות משתנים קליניים שנאספו ב-6 השעות הראשונות לחיים. לדעתי, הם הצליחו להוסיף שולי מידע לעומת הבדיקה הנוירולוגית המוקדמת.


PEDIATRICS 118 ,2006: 2084-2093 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן