מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
לאנשים הסובלים מטרשת נפוצה ודיכאון יש סיכון מוגבר למוות, בהשוואה לאנשים הסובלים ממחלה אחת או אף אחת מהן, כמו גם לסיכון מוגבר למחלות כלי דם, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Neurology. “ההשפעות של דיכאון וטרשת נפוצה על תמותה מכל הסיבות הן סינרגיסטיות”, כתב המחבר הראשי.
כדי להעריך את הקשר בין דיכאון, מחלות כלי דם ומוות בחולי טרשת נפוצה, החוקרים ביצעו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי המבוסס על אוכלוסייה מרשומות רפואיות באנגלית מינואר 1987 ועד דצמבר 2018. המחקר כלל 12,251 אנשים עם טרשת נפוצה שהותאמו עם 72,572 מקרי ביקורת. בתחילת המחקר, 21% מקבוצת הטרשת הנפוצה (n = 2,535) ו-9% מהנבדקים (n = 6,278) סבלו מדיכאון. נשים היו הרוב בשתי הקבוצות והסיכוי להיות בדיכאון היה גבוה יותר בקרבן בהשוואה לגברים.
לאנשים עם טרשת נפוצה ודיכאון היה שיעור תמותה מכל הסיבות של 10.3 מקרים לכל 100,000 שנות אדם (רווח בר סמך של 95% [CI], 9.17-11.57), לעומת 10.6 עבור אנשים עם טרשת נפוצה ללא דיכאון (CI, 9.99-11.21), 3.6 לאנשים עם דיכאון אך לא טרשת נפוצה (CI, 3.18-4.05), ו-2.5 לאנשים ללא אף אחד מהמצבים (CI, 2.42-2.64). הסיכון לתמותה תוך 10 שנים מכל הסיבות היה גדול יותר בהשוואה לביקרות ללא דיכאון (יחס סיכון, 1.75; CI, 1.59-1.91), בהשוואה לאנשים עם טרשת נפוצה אך לא עם דיכאון (HR, 3.88; 95 % CI, 3.66-4.10), ובהשוואה לאנשים עם טרשת נפוצה ודיכאון (HR, 5.43; 95% CI, 4.88-5.96). בסך הכל, 14% מההשפעה הנצפית על התמותה יוחסה לאינטראקציה בין מצב טרשת נפוצה לדיכאון.
“המסר בשבילי הוא החשיבות של טיפול בדיכאון באוכלוסייה זו, בה אנו רואים זאת בקביעות”, אמר ג’וזף ברגר, פרופסור לנוירולוגיה ומנהל שותף בחטיבת טרשת נפוצה באוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה. “השאלה שיש לי היא: אם אתה מטפל בדיכאון באדם עם טרשת נפוצה או באדם שפשוט מדוכא ובכך נמצא בסיכון להתפתחות מחלות כלי דם לאחר מכן, האם זה מפחית את הסיכוי להתפתחות מחלות כלי דם לאחר מכן, בהשוואה לאם לא היה מטופל? אני מניח שכן. התיאוריות העומדות בבסיס מדוע דיכאון יגדיל את הסיכון למחלות כלי דם, כולל מצבים כמו דלקת מוגברת. כעת, הדלקת עשויה לתרום לדיכאון, או שהדיכאון עשוי לתרום לדלקת; יתכן שזה אחד מתרחישי התרנגולת והביצה. אך אם אתה מקטין את הדיכאון, האם אתה מפחית בכך את הדלקת, שיש לה השפעה מזיקה על תאי האנדותל ומגדילה את הסיכון לתחלואת כלי דם?“. הוא הוסיף כי “לחלופין, אורח החיים בחולים בדיכאון משתנה גם הוא”, אמר. “יש הרבה פחות סיכוי לעסוק בפעילות גופנית, הרגלים בריאים ותזונה בריאה, וסביר יותר לעשן. צריך לטפל בכל אלה, אבל מחקר זה בהחלט נותן לך דחיפה גדולה יותר כנוירולוג טרשת נפוצה לטפל בנושא של דיכאון, כשמבינים שיש גם תחלואה נלווית זו של מחלות כלי דם”.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!