מתוצאות סקירה חדשה מטעם ה-AAN (American Academy of Neurology) להערכת העדויות התומכות בשימוש במריחואנה רפואית במחלות נוירולוגיות, עולה כי סוגים מסוימים של מריחואנה רפואית עשויים לסייע בטיפול בחלק מהתסמינים של טרשת נפוצה. ממצאי הסקירה פורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Neurology, וכן הוצגו במהלך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AAN.

עם זאת, נראה כי טיפול זה אינו מסייע לחולים עם מחלת פרקינסון המפתחים דיסקינזיה על-רקע הטיפול ב-Levodopa, ואין מספיק עדויות בכדי לקבוע מסקנות ברורות בנוגע לתועלת של הטיפול במחלת הנטינגטון, תסמונת טורט, דיסטוניה צווארית ואפילפסיה.

הסקירה נועדה לסייע לנוירולוגים ולמטופלים שלהם להבין טוב יותר את העדויות הנוכחיות בנוגע למריחואנה רפואית. מומחי ה-AAN מדגישים גם את הצורך במחקרים באיכות גבוהה להערכת התועלת ארוכת הטווח והבטיחות של מריחואנה רפואית בטיפול במחלות נוירולוגיות.

במסגרת הסקירה הסיסטמית, החוקרים בחנו מחקרים להערכת מריחואנה לטיפול בתסמיני טרשת נפוצה, אפילפסיה והפרעות תנועה, שפורסמו בין 1948 ועד נובמבר 2013. לאחר דירוג המחקרים באמצעות סכמת הסיווג של AAN, הם מצאו 34 מחקרים שענו על הקריטריונים להכללה בסקירה. מבין אלו, שמונה מחקרים סווגו בדרגה I.

להלן הממצאים העיקריים:

–          באשר לספאסטיות בחולי טרשת נפוצה, החוקרים קובעים כי תמצית קנאביס פומי הינה גישה יעילה, ו-Nabiximols ו-THC (Tetrahydrocannabinol) ככל הנראה יעילים להפחתת מדדים ממוקדי-מטופל.

–          ייתכן כי תמצית קנאביס פומית ו-THC יהיו יעילים להפחתת מדדים ממוקדי-מטופל ומדדים אובייקטיביים לאחר שנה אחת.

–          תמצית קנאביס פומית נמצאה יעילה בהקלה על כאב מרכזי או ספאזם כואב בחולי טרשת נפוצה, כולל כאב על-רקע ספאסטיות אך לא כולל כאב נוירופתי, בחולים עם טרשת נפוצה. ככל הנראה, Nabiximols ו-THC גם כן יעילים למצבים אלו.

–          באשר להפרעה בדרכי השתן בחולי טרשת נפוצה, Nabiximols הינו טיפול יעיל ככל הנראה להפחתת מספר ההתרוקנויות בכל יום, בעוד ש-THC ותמצית קנאביס פומית ככל הנראה אינם יעילים לתסמינים בשלפוחית השתן.

–          באשר לרעד על-רקע טרשת נפוצה, THC ותמצית קנאביס פומית ככל הנראה אינם יעילים, על-בסיס העדויות, וייתכן כי Nabiximols חסר תועלת למצבים אלו.

–          בהפרעות נוירולוגיות אחרות, מהסקירה עולה כי תמצית קנאביס פומית הינה ככל הנראה חסרת תועלת להקלה על דיסקינזיה על-רקע טיפול ב-Levodopa בחולים עם מחלת פרקינסון.

–          לסיום, התועלת של קנבינואידים פומיים אינה ידועה בחולים עם מחלת הנטינגטון ותסמינים שאינם קשורים לכוריאה , טיקים הקשורים לתסמונת טורט, דיסטוניה צווארית או תדירות פרכוסים בחולי אפילפסיה.

המומחים קוראים לקחת בחשבון את המאזן בין הסיכון והתועלת של מריחואנה רפואית. ישנן סוגיות הנוגעות לבטיחות הטיפול במריחואנה, כאשר תופעות לוואי עליהם דווח בלפחות שני מחקרים כוללות בחילות, עייפות, חולשה מוגברת, שינויים בהתנהגות או במצב הרוח, מחשבות אובדניות או הזיות, סחרחורות או תסמינים וזו-וגאלים, עילפון ותחושת שיכרון חושים. ישנם דיווחים על שני פרכוסים; במקרה אחד, הפרכוס הופיע לאחר דלקת ריאות על-רקע אספירציה , שייתכן ונבעה מהטיפול.

שינויים במצב הרוח ומחשבות אובדניות מהוות סוגיה ייחודית הנוגעת לטיפול הנ”ל בחולים עם מחלות נוירולוגיות דוגמת טרשת נפוצה או מחלת פרקינסון, מאחר וחולים אלו בסיכון מוגבר לדיכאון ואובדנות.

לסיכום, נראה כי יש מקום למריחואנה רפואית בטיפול במחלות נוירולוגיות, ודרושים מחקרים נוספים בנושא, בכדי לקבוע את ההתוויות הספציפיות של הטיפול.

Neurology. 2014;82:1556-1563

לידיעה במדסקייפ