לדברי החוקרים, הממצאים מבהירים לראשונה מה נמצא בראש מעייניו של המטופל ומה דעתו לגבי הסיכונים שבטיפול בתקווה לשיפור במצבו.
החוקרים סקרו 300 מטופלים בוגרים עם MS (relapsing-remitting), 75% מהם נשים. רב הנשאלים (75%) סבלו ממחלה מתונה, 18% סבלו ממחלה בינונית ו-7% סבלו ממחלה חריפה. למעלה משליש מהנסקרים קיבלו אינטרפרון, כרבע מהם קיבלו natalizumab ו-24% נוספים קיבלו glatiramer acetate. למשתתפים ניתנו מספר כרטיסיות ובכל אחת שישה מאפיינים של השפעה של תרופה על מחלה ודרגות שונות של השפעה :עצירת התקדמות המחלה (לשנתיים, ארבע שנים או יותר), מניעה של רלפסיה, שיפור בתסמינים (שיפור זניח, שיפור מתון או שיפור משמעותי אך נדיר), הופעה של תופעות לוואי שכיחות, הופעת תופעות לוואי חמורות, ודרך מתן התרופה ( administration – למשל כדור אחת ליום, זריקה לשריר אחת לשבוע, זריקה תת עורית אחת ליום או עירוי אחת לחודש). החוקרים בדקו אילו מהתכונות חשובות למטופלים ובדקו אילו סיכונים יהיו מוכנים לקחת כדי להשיג תוצאות אלו.
המטופלים העדיפו ליטול תרופות דרך הפה בתדירות הגבוהה ביותר. בהשוואה לזריקות יומיומיות תת עוריות המטופלים העדיפו בבירור נטילה של כדורים דרך הפה (יחס סיכויים של 2.15, כש- P < .001), אחריה עירויים חד חודשיים (יחס סיכויים של 1.54, ; P < .001) וזריקות שבועיות לשריר (יחס סיכויים של 1.1.9 , P < .01).
לדברי החוקרים, ניתן להפוך מנגנון כזה לחלק מתהליך קביעת הטיפול בין הרופא לחולה. בינתיים, הם מתכננים לבחון גם את הפערים בתשובות בין נשים לגברים (למשל, האם גברים מוכנים לטול סיכונים יותר מנשים, או להיפך?), ההשפעה של הגיל ומשך הזמן עם המחלה על התשובות ועוד.
5th Cooperative Meeting of the Consortium of MS Centers (CMSC) and the Americas Committee for Treatment and Research in MS (ACTRIMS)
המחקר מומן על ידי חברת נוברטיס
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!