מחקר חדש מדווח כי מסת גוף נמוכה עלולה להיות קשורה בסיכון מוגבר לפתח לויקואנצלופתיה מולטיפוקאלית פרוגרסיבית (PML ), כאשר ניתן טיפול ב-natalizumab (תרופת Tysabri של Biogen Idec ) עבור טרשת נפוצה (MS ). החוקרים מצאו שיעור גבוה יותר של PML במטופלים עם מסת גוף נמוכה. החוקרים כותבים כי יש יתר מקרים (54%) של PML באיחוד האירופי בהשוואה למספר המקרים הצפוי בהתבסס על השיעור בעולם (193 מקרים לעומת 125 צפויים).. ההבדל בשיעור המחלה בין האיחוד האירופי לארצות הברית עשוי להיות מוסבר, לפחות בחלקו , בהתבסס על דמוגרפיה . כשהשוו כדוגמא את מדינה יוטה ואת שוודיה, נמצא הבדל גדול מאוד בגילם ובמשקלם הממוצע של המטופלים בנטליזומאב.
החוקרים מציינים כי ריכוזי Natalizumab עולים בגוף עם הזמן, ולפי המחקר הנוכחי, ריכוזים גבוהים של Natalizumab נמצאים יותר אצל מטופלים עם מסת גוף נמוכה או משקל נמוך, או ריכוז גבוה של התרופה פר קילוגרם משקל גוף. לכן, להערכתם, טיפול ממושך באותו המינון יכול להקטין את ריכוז ורווית התרופה כמו שאפשר לצפות ועשוי להיות מעשי לצמצום הסיכון ל- PML .
ממצאי המחקר הוצגו בכנס השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה. המחקר נתמך על ידי חברת Biogen Idec/Elan Pharmaceuticals .
במחקר זה החוקרים בחנו את ההשפעות הפרמקוקינטיות ופרמקודינמיות של הארכת האינטרבלים בין המינונים של natalizumab כאמצעי להורדת הסיכון ל-PML . החוקרים אספו מידע דמוגרפי וקליני מקבוצת עוקבה של 301 מטופלים שקיבלו natalizumab במרפאה והשוו אותו למטופלים בעולם, כולל 38 מטופלים עם PML . כשבחנו את ריכוזי התרופה, הממצאים הראו מקדם מתאם הדוק בין רווית התרופה של VLA-4 lymphocytes והריכוז שלה פר קילוגרם, 85% רוויה ממוצעת לעומת 95% רוויה באלו במשקל הנמוך ביותר, כשבאותה קבוצה נמצא גם הריכוז הגבוה ביותר של התרופה.
על סמך הממצאים הללו, החוקרים שיערו כי לריכוזים וסטורציה גבוהים מתרחשים יותר באוכלוסיה עם משקל גוף נמוך ולכן אלה נמצאים בסיכון גבוה ל-PML . שתוף פעולה עם מרכזים רפואיים נוספים איפשר להם להגיע ל-38 מטופלים עם PML (כש-12% מהמקרים היו קשורים לטיפול ב-natalizumab ) כדי לבחון את התפלגות משקל הגוף בין האיחוד האירופי לארה”ב. בקבוצת החולים ב-PML , משקל הגוף הממוצע היה 64 ק”ג (כשהמשקל הממוצע בכל המטופלים היה 70 ק”ג) , אך לא נראה הבדל משמעותי בין האיחוד האירופי לארה”ב בחלוקת המשקל בקרב החולים ב-PML . עם זאת, במרכז הרפואי ביוטה בארה”ב המשקל הממוצע בעוקבה היה 78 ק”ג. בעוקבת שוודיה, לעומת זאת, המשקל הממוצע היה דומה יותר לזה שבקבוצת ה-PML , ועמד על 69 ק”ג. כשחילקו החוקרים את החולים לקבוצות משקל,רק 13% מהמטופלים האמריקאים השתייכו לקבוצה של 60 ק”ג או פחות, בעוד שבשוודיה 22% השתייכו לקבוצת המשקל הזו.
החוקרים כותבים כי אכן באירופה נראתה עליה גדולה יותר במקרי ה-PML בקבוצת המשקל הנמוכה ביותר, כמעט פי 3 מאשר בארצות הברית ופי שניים מאשר כשחיברו את המידע מארה”ב ואירופה יחד.
החוקרים בדקו גם כיצד משפיעה הארכת הטיפול. הם האריכו את משך הטיפול מ-28-30 יום לשישה שבועות. קבוצת המטופלים בהם נבחן המינון הממושך עודנה קטנה, אך החוקרים כותבים כי הם מצאו ירידה משמעותית בריכוזים הממוצעים לאחר השלמת מחזור טיפול של שישה שבועות, והסטורציה ירדה ב-6.5% בעוקבה הקטנה שבחנו. החוקרים מסכמים שלדעתם יש לשאוף להמנע מרוויה גבוהה לאורך זמן ממושך.
American Academy of Neurology (AAN) 65th Annual Meeting. Abstract S30.002
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!