בהשוואה לחולים המטופלים בתרופת-דמה, שיעור גבוה כמעט כפליים של חולים עם טרשת נפוצה המטופלים בתמצית קנאביס פומי דיווחו על הקלה בנוקשות שרירים. קנאביס הביא גם להקלה משמעותית יותר בכאבי הגוף, התכווצויות שרירים והפרעות שינה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry.

ממצאי מחקר MUSEC (Multiple Sclerosis and Extract of Cannabis) בשלב 3 מאשרים את התועלת של קנאביס על תסמינים של טרשת נפוצה שזוהו במחקר CAMS (Cannabinoids in Multiple Sclerosis).

המחקר נערך ב-22 מרכזים בבריטניה וכלל 279 חולים עם טרשת נפוצה בגילאי 18-64 שנים ונוקשות שרירים מטרידה. החולים חולקו באקראי לטיפול בתמצית קנאביס, שהכילה THC (Tetrahydrocannabinol), או קפסולת פלסבו.

לפני שלב האחזקה בן 10 שבועות, המחקר כלל תקופת סקירה לפני-טיפול ושלב העלאת מינון. המינון ההתחלתי של תמצית קנאביס עמד על 2.5 מ”ג (קפסולה אחת), פעמיים ביום, עם העלאת המינונים ב-5 מ”ג ליום כל שלושה ימים למשך עד 12 ימים, עם מינון יומי מקסימאלי של 25 מ”ג.

בתום תקופת הטיפול, החוקרים התבססו על מדד CRS (Category Rating Scales) להערכת השינוי בתחושת נוקשות השרירים (דירוג של 0  מעיד על מצב טוב בהרבה, 5 מעיד כי לא חל הבדל ו-10 מעיד על החמרה ניכרת). הכלי המספרי הוא בעל חשיבות קלינית, הדיר, ובהשוואה למדדים אחרים מהווה מדד טוב יותר להערכת התועלת.

סולם דירוג דומה שימש להערכת תוצאים משניים שכללו את תחושת ההקלה בכאב הגופני, התכווצויות שרירים והפרעות שינה, בהשוואה למצב לפני הטיפול.

מהסקירה שכללה 277 חולים עולה כי שיעור החולים שדיווחו על הקלה (0-3 בסולם CRS) עמד על 29.4% בקבוצת המטופלים בקנאביס ו-15.7% בקבוצת הפלסבו (יחס סיכויים של 2.26, p=0.004).

ממצאי המחקר מצביעים על תוצאות דומות בשיעורי ההקלה על כאב גופני, התכווצויות ואיכות השינה. בכל הביקורים (4 שבועות, 8 שבועות ו-12 שבועות), שיעור ההקלה בתסמינים אלו היו גבוהים יותר באופן עקבי עם תמצית קנאביס, בהשוואה לפלסבו, והתוצאות היו מובהקות סטטיסטית (p<0.025).

תגובה למספר שאלונים ספציפיים לטרשת נפוצה תמכו בממצאים אלו. השינויים מתחילת המחקר בתסמינים דוגמת השפעה על ספאסטיות בפעילויות יומיומיות, יכולת הליכה, השפעה על תפקוד גופני ופסיכולוגי ותפקוד חברתי, כמו גם נוקשות שרירים, איכות שינה, התכווצויות, כאב ואי-נוחות, נטו לטובת קבוצת המטופלים בתמצית קנאביס.

בתום המחקר, רק 24.5% מהמטופלים בתמצית קנאביס נטלו מינון של 25 מ”ג, בהשוואה ל-69.4% מהמטופלים בקבוצת הפלסבו.

החוקרים לא הופתעו לגלות כי תסמינים הקשורים במערכת העצבים המרכזית, דוגמת חוסר התמצאות ובלבול היו נפוצים יותר בקבוצת ההתערבות (24.5% לעומת 7.5%), אם כי תסמינים אלו היו ברובם קלים.

ההבדל הגדול ביותר בשיעור תופעות הלוואי בין הקבוצות זוהה במהלך שלב העלאת המינון של הטיפול, ככל הנראה בשל העלאה מהירה של המינון למינון המקסימאלי שנסבל ע”י החולים.

בסה”כ, 34 חולים בקבוצת הטיפול בקנאביס (23.8%) ו-20 חולים בקבוצת הפלסבו (14.9%) הפסיקו את נטילת הטיפול שניתן להם במסגרת המחקר לפני תום המחקר.

למרות שתוצאות המחקר מאשרות את התועלת של תכשירים קנבינואידים בהקלה על מספר תסמיני טרשת נפוצה, סביר להניח כי חשוב יותר כי לחולים עם טרשת נפוצה, כמו גם חולים עם מחלות נוירו-דגנרטיביות אחרות, תהיה גישה לתרופות בעלות השפעה על המחלה עצמה.  קיים דרישה משמעותית לטיפולים נוספים המסייעים בהאטת התקדמות מחלות אלו.

J Neurol Neurosurg Psychiatry. Published online July 12, 2012

לידיעה במדסקייפ