שני מחקרים רטרוספקטיביים להערכת אנגיופלסטיה לטיפול בחולים עם טרשת נפוצה מצאו כי ההתערבות מביאה לשיפור בחלק מהתסמינים והעלתה שאלות באשר לגורם למחלה. ממצאי המחקרים הוצגו בכנס השנתי ה-37 מטעם ה-Society of Interventional Radiology.
במחקר אחד, חוקרים משיקגו סקרו 105 פרוצדורות ב-94 חולים שאובחנו עם טרשת נפוצה לפי קריטריוני McDonald בין יוני 2010 ועד ספטמבר 2011.
מבין 94 החולים, 47 סווגו עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, 32 עם טרשת מתקדמת-משנית, 6 עם טרשת מתקדמת-ראשונית ו-6 עם טרשת מסוג שאינו ידוע.
החוקרים בחנו את ורידי האזיגוס והורידים הג’וגולאריים בחולים באמצעות ונוגרפיה ואולטרה-סאונד תוך-כלי. הם ערכו אנגיופלסטיה במידה ובדיקות אלו אישרו ירידה של למעלה מ-50% בקוטר הלומן או ריפלוקס. במידה וזוהו חסימות או נגעים שאינם מגיבים, המנתחים הציבו תומכנים בורידים המעורבים.
החולים טופלו בנוגדי-קרישה למשך עשרה ימים וקלופידוגרל למשך שישה שבועות. הם היו במעקב באמצעות בדיקות אולטרה-סאונד של הוריד הג’וגולרי שבעה ימים לאחר הפרוצדורה והערכת מדד Multiple Sclerosis Impact Scale נערכה כל שלושה חודשים.
בחמישה חולים (5.2%), בדיקות ונוגרפיה ואולטרה-סאונד היו תקינות; ב-89 חולים (94.9%) הייתה עדות להיצרות. המנתחים ערכו אנגיופלסטיה בכל הורידים האבנורמלים והכניסו תומכנים ל-5 מבין 179 ורידים (2.8%).
מבין 89 החולים עם היצרות, 48 (53.9%) דיווחו על שיפור בתסמינים, 15 (16.85%) דיווחו על שיפור מוטל בספק ו-26 (16.85%) שללו כל שיפור.
החולים עם מחלה התקפית-הפוגתית דיווחו על השיפור הניכר ביותר (59.6%). סיבוכים כללו שלושה מקרים של תרומבוזיס של הוריד הג’וגולרי ושלושה מקרים של דימום באתר הדיקור. נרשם מקרה תמותה אחד ארבעה חודשים לאחר הפרוצדורה, מסיבה לא-ידועה.
במחקר השני, חוקרים מניו-יורק בחנו את הרשומות של 213 חולים. מבין אלו, 189 חולים (98.4%) עברו אנגיופלסטיה ו-3 חולים (1.6%) עברו אנגיופלסטיה עם הכנסת תומכן. החוקרים סיווגו 96 חולים עם מחלה התקפית-הפוגתית, 66 עם מחלה מתקדמת-משנית ו-30 עם מחלה מתקדמת-ראשונית.
ב-192 החולים, ממוצע מדדי הבריאות הגופנית לפי שאלון Multiple Sclerosis Quality of Life השתפר מ-43.2 ל-52.4 (p<0.05). מדדי הבריאות הנפשית השתפרו מ-57.1 ל-65.2(p<0.05). המדד כולל הערכת היכולות הגופניות, תפישת הבריאות, אנרגיה/עייפות, תפקוד מיני, בריאות רגשית, תפקוד קוגניטיבי וכאב.
גם הפעם, השיפור הגדול ביותר תועד באלו עם מחלה התקפית-הפוגתית, כאשר 77% דיווחו על שיפור גופני ו-74% דיווחו על שיפור קוגניטיבי. מבין אלו עם מחלה מתקדמת-משנית, 59% דיווחו על שיפור בתפקוד הגופני ו-50% דיווחו על שיפור בתפקוד הקוגניטיבי. מבין אלו עם מחלה מתקדמת-ראשונית, 77% דיווחו על שיפור בתפקוד גופני ו-70% על שיפור בתפקוד קוגניטיבי. השינויים היו כולם מובהקים סטטיסטית (p<0.05).
בשלב זה, יש להקפיד על זמינות הטיפול לחולים המעוניינים בו, שכן יש די עדויות התומכות בביצוע הפרוצדורה.
מתוך הכנס השנתי ה-37 מטעם ה-Society of Interventional Radiology
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!