Multiple Sclerosis

השוואה בין Alemtuzumab ובין Interferon כנגד התלקחויות בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך הכנס השנתי ה-5 מטעם ECTRIMS/ACTRIMS)

מתוצאות מחקר בשלב 3 בו נערכה השוואה בין Alemtuzumab ובין Interferon-Beta-1a עולה ירידה מובהקת סטטיסטית בשיעור ההתלקחויות של חולים עם טרשת נפוצה לאחר שנתיים, ללא השפעה משמעותית על התפתחות מוגבלות עם טיפול ב- Alemtuzumab.

תוצאות מחקר CARE-MS I (Comparison of Alemtuzumab and Rebif Efficacy in Multiple Sclerosis I) הוצגו בכנס השנתי ה-5 מטעם ECTRIMS/ACTRIMS (European and Americas Committees for Treatment and Research in Multiple Sclerosis)

מדובר במחקר בן שנתיים במהלכו נערכה השוואה של הבטיחות והיעילות של Alemtuzumab אל מול Inteferon-Bta-1a בטיפול בחולים עם טרשת נפוצה התקפית. מדגם המחקר כלל 581 חולים מ-97 מרכזים רפואיים ב-16 מדינות, שחולקו באקראי ביחס 2:1 לטיפול ב- Alemtuzumab או Inteferon-Beta-1a.

כל המשתתפים סבלו מטרשת נפוצה במשך פחות מחמש שנים, ולא סבלו ממוגבלות משמעותית בתחילת המחקר (מדד EDSS (Expanded Disability Status Scale של פחות מ-3), אך סבלו ממחלה פעילה, שהוגדרה בנוכחות שתי הישנויות ומעלה ב-24 החודשים טרם הכניסה למחקר, ולפחות התלקחות אחת ב-12 החודשים שקדמו למחקר.

בקבוצת הטיפול ב- Alemtuzumab ניתנו כל שנה שני מחזורי טיפול תוך-ורידי ב- Alemtuzumab במינון של 12 מ”ג ליום, עם עירוי פעם ביום במשך חמישה ימים רצופים במחזור הטיפול הראשון, ושנה לאחר מכן, שלושה עירויים במהלך שלושה ימים רצופים. בקבוצת הטיפול באינטרפרון, הטיפול ניתן בזריקה תת-עורית במינון 44 מיקרוגרם, שלוש פעמים בשבוע, למשך 24 חודשים.

מהתוצאות עולה כי הטיפול ב- Alemtuzumab הפחית משמעותית את שיעור ההתלקחויות במהלך שנתיים, עם ירידה של 55% בהשוואה לטיפול ב-Interferon-Beta-1a. ההבדל זוהה בשנה הראשונה והיה בולט עוד יותר בשנה השניה.

לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במדדי EDSS להערכת מוגבלות .

באשר למספר הנגעים שעברו האדרה בבדיקת MRI, החוקרים מדווחים כי שני הטיפולים הביאו לירידה במספר הנגעים בשנה הראשונה, אך בשנה השנייה הייתה עדיפות ברורה ל- Alemtuzumab בהשוואה לאינטרפרון.

דפוס דומה זוהה עבור יעדי סיום אחרים, כולל נגעים בבדיקות T2 ו-T1, עם תועלת דומה של שני הטיפולים לאחר שנה אחת, ולאחר מכן הבדל בטיפול שהופיע בשנה השנייה לטיפול, כך שבסיכומו של דבר הייתה עדיפות למתן Alemtuzumab למניעת נגעים חדשים והפחתת נפח הנגעים. מגמה דומה זוהתה עם אטרופיה מוחית.

לא עלו סוגיות בטיחות חדשות. מקרה התמותה היחיד בקבוצת המטופלים ב- Alemtuzumab נבע מתאונת דרכים. תגובות עקב העירוי הן תופעות הלוואי הנפוצות ביותר, אך הן טופלו היטב עם הכנה הולמת.

נרשמה עליה בשכיחות הזיהומים עם Alemtuzumab, כולל זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, זיהומים בדרכי השתן והרפס וכן זיהומים פטרייתיים מקומיים . עם זאת, מרביתן היו קלים או בינוניים, ללא מקרים מסכני-חיים.

הפרעות בתפקוד בלוטת התריס היו נפוצות יותר עם Alemtuzumab (18.1% לעומת 6.4%). מבין אלו, שני אירועים הוגדרו כחמורים (1.1%): מקרה אחד של אופתלומופתיה ומקרה אחד של תירוטוקסיקוזיס באותו חולה.

החוקרים מדווחים כי שלושה חולים בכל קבוצה הוגדרו כחשודים ל-ITP. כל החולים החלימו וכעת אינם נדרשים לטיפול. שיעורי ITP של כ-1% עדיפים על שיעור של 3% שזוהה במחקר בשלב 2, אך מדובר במחקר בן שנתיים וייתכן כי יופיעו מקרים נוספים בשנים הבאות, אך החולים מנוטרים בקביעות להפרעה זו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים שעלו ממחקר קודם בשלב 2 אושרו כעת במחקר בשלב 3 והצביעו על הפחתה משמעותית של שיעורי ההתלקחויות מעל ומעבר לזו שהושגה עם הטיפול באינטרפרון. עם זאת, הם לא הצליחו להוכיח בשנית את השפעות הטיפול על מוגבלות למרות שתועדה תועלת מסוימת במספר מדדים נוירולוגיים ובבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית.

מתוך הכנס השנתי ה-5 מטעם ECTRIMS/ACTRIMS

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שימוש בטאבלטים בפעוטות מלווה בשכיחות גבוהה יותר של תסמיני כעס ותסכול (JAMA Pediatrics)

    שימוש בטאבלטים בפעוטות מלווה בשכיחות גבוהה יותר של תסמיני כעס ותסכול (JAMA Pediatrics)

    חשיפה יומית נרחבת יותר לזמן מסך בקרב פעוטות מלווה בביטויים אינטנסיביים יותר של כעס בשלב מאוחר יותר בחייהם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics. המחקר הפרוספקטיבי כלל מדגם של 315 פעוטות (54% בנים) שהיו בני 3.5 שנים בשנת 2020. ההורים של הפעוטות דיווחו על משך הזמן שהילדים השתמשו בטאבלטים בימות השבוע ובסופי […]

  • טיפול ב-Ubrogepant עשוי למנוע התקף מיגרנה לפני הופעת כאב ראש (Neurology)

    טיפול ב-Ubrogepant עשוי למנוע התקף מיגרנה לפני הופעת כאב ראש (Neurology)

    טיפול מוקדם ב- Ubrogepant(אוברלוי) במינון 100 מ”ג מלווה במצב תפקודי טוב יותר, פחות הגבלות בפעילות ושביעות רצון גבוהה יותר לאחר 24 שעות בחולים עם מיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעות של Ubrogepant במהלך שלב פרודרומלי של מיגרנה על תוצאים לפי דיווח מטופלים במחקר PRODROME, […]

  • טיפול ב-Tolebrutinib דוחה התקדמות מוגבלות משנית לטרשת נפוצה (מתוך הודעת חברת Sanofi)

    טיפול ב-Tolebrutinib דוחה התקדמות מוגבלות משנית לטרשת נפוצה (מתוך הודעת חברת Sanofi)

    בהודעה לעיתונות מטעם חברת סאנופי דווח על תוצאות מחקר בשלב 3, מהן עולה כי טיפול ב- Tolebrutinib דחה הופעת התקדמות מוגבלות בהשוואה לפלסבו בחולים עם טרשת נפוצה מתקדמת שניונית ללא התלקחויות. מחקר HERCULES הינו מחקר אקראי, כפל-סמיות, להערכת הבטיחות והיעילות של Tolebrutinib – מעכב Bruton’s Tyrosine Kinase, בחולים עם טרשת נפוצה מתקדמת שניונית ללא-התלקחויות, בהשוואה […]

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה