Multiple Sclerosis

Rebif במינון גבוה מפחית אירועים בשלב מוקדם בטרשת נפוצה

חוקרים דיווחו ביום חמישי כי מינון גבוה ורמות תדירות גבוהות של אינטרפרון בטא 1-A (או Rebif) כנראה שולטים בהתקדמות טרשת נפוצה טוב יותר מטיפולים במינון נמוך עם אינטרפרון בטא 1-A (או Avonex) בחולים בשלב המוקדם של המחלה.

ד”ר הארולד מוזס בדק סדרת חולים ממחקר EVIDENCE ומצא כי יותר חולים שקיבלו Rebif – 44 מיקרוגרם אינטפרון בטא 1-A תת עורי שלוש פעמים בשבוע – היו ללא חזרת המחלה לאחר 48 שבועות לעומת חולים שקיבלו Avonex – 30 מיקרוגרם אינטרפרון בטא 1-A לשריר פעם בשבוע.

באנליזת אד הוק, זיהו הרופאים 138 חולים בשלבים מוקדמים של טרשת נפוצה. 71 מהם היו על מינון גבוה ותדירות גבוהה ו-68 היו בטיפול של פעם בשבוע.

היחס של החולים ללא חזרת המחלה היה גבוה יותר עם אינטרפרון 44 מיקרוגרם תת עורי 3 פעמים בשבוע, למרות שההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית. 66.2% מהחולים עם הישנות המחלה היו ללא הישנות עם Rebif לעומת 53.7% מאלו עם Avonex.

הנטיה החיובית במחקר אד הוק זה עקבית עם ממצאים משמעותיים סטטיסטית במחקר EVIDENCE לפיהם 56% מהחולים עם Rebif ו-48% מהחולים עם Avonex היו ללא חזרת המחלה.

הממצאים מחזקים את התפיסה כי טיפול מוקדם יותר נותן שליטה טובה יותר על טרשת נפוצה. ד”ר מוזס הוסיף כי כיוון שהמחקר היה אנליזת פוסט הוק של הנתונים המסקנות מוגבלות.

עם זאת, האנליזה מצאה כי בנוסף לפחות חזרה של המחלה, מחקרי MRI מצאו משמעותית פחות פגיעות אקטיביות – 0.6 עם Rebif לעומת 1.6 עם Avonex ופחות סקירות T2 פעילות  (p<.001), עם  Rebif 30% לעומת 55% עם Avonex.

ממצאי MRI וחזרת המחלה תומכים בשימוש בטיפול במינון גבוה ובתדירות גבוהה של אינטרפרון בטא 1-A בשלב מוקדם במחלה, אמר ד”ר מוזס בהצגת המחקר בכנס השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה.

הורדת הכמות של פעילות MRI T2 והפחתה פוטנציאלית של הישנות המחלה, עשוי הטיפול להשפיע באופן חיובי על התוצאות לטווח ארוך.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה