Multiple myeloma

שיעורי הישרדות גבוהים עם Pomalidomide בטיפול בחולים עם מיאלומה נפוצה (מתוך הכנס ה-18 מטעם ה- European Hematology Association)

מתוצאות מחקר חדש בשלב 3, שפורסמו במהלך הכנס ה-18 מטעם ה-European Hematology Association עולה כי לשילוב של Pomalidomide ו-Dexamethasone במינון-נמוך בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה לטיפול תרופתי השפעה משמעותית מאוד על שיעורי ההישרדות.

התוצאות הפתיעו את החוקרים מספרד, שהסבירו כי לא ציפו לזהות שיפור כה גדול בשיעורי ההישרדות הכוללים עם שילוב Pomalidomide ו-Dexamethasone במינון-נמוך, בהשוואה לטיפול ב-Dexamethasone במינון גבוה בלבד (12.7 לעומת 8.1 חודשים, יחס סיכון של 0.74, p=0.28).

החוקרים התקשו להדגים תועלת על שיעורי ההישרדות הכוללים מאחר ובמידה ובחולים שטופלו ב-Dexamethasone חלה התקדמות במחלה, הם נכנסו למחקר שכלל טיפול ב- Pomalidomide. עם זאת, להפתעתם, במחקר זה הם זיהו יתרון הישרדותי משמעותי בחולים שטופלו ב- Pomalidomide.

מחקר MM-003 כלל 455 חולים עם מיאלומה נפוצה עמידה לטיפול, 72% מהם נכשלו עם טיפול ב-Bortezomib ו-Lenalidomide. בחולים אלו לא היו אפשרויות אחרות.

החולים חולקו באקראי לאחת משתי קבוצות: 302 חולים טופלו ב- Pomalidomide במינון 4 מ”ג ליום בימים 1-21, עם טיפול חד-שבועי ב-Dexamethasone במינון נמוך (40 מ”ג בחולים בגילאי 75 ומטה ו-20 מ”ג באלו מעל גיל 75); ו-153 חולים חולקו לטיפול ב-Dexamethasone במינון גבוה (40 מ”ג בחולים בגילאי 75 ומטה ו-20 מ”ג באלו מעל גיל 75 שנים) בימים 1-4, 9-12 ו-17-20. חציון המעקב עמד על 10 חודשים.

שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות, שהוגדרו כתוצא הסיום העיקרי, היו טובים יותר עם שילוב Pomalidomide, בהשוואה לטיפול ב-Dexamethasone במינון-גבוה (4.0 לעומת 1.9 חודשים, יחס סיכון של 0.48, p=0.001).

שיעורי ההישרדות הכוללים היו טובים יותר עם שילוב Pomalidomide, בהשוואה ל-Dexamethasone במינון-גבוה (12.7 לעומת 8.1 חודשים, יחס סיכון של 0.74, p=0.28), כמו גם שיעורי התגובה הכוללים (31% לעומת 10%) ושיעורי התגובה המולקולארית (39% לעומת 16%).

Pomalidomide דומה ל-Thalidomide ו-Lenalidomide, אם כי בעל הבדלים מולקולאריים קטנים, המתורגמים להבדלים ברורים במנגנון הפעולה. ל-Lenalidomide ו- Pomalidomide פעילות אימונו-מודולטורית גדולה יותר מ-Thalidomide, עם השפעה נוגדת-דלקת משמעותית יותר.

החוקרים מדגישים כי לרעילות חשיבות רבה מאחר ומדובר במחלה בשלב סופני. ההבדל היחיד בין קבוצת ההתערבות וקבוצת הביקורת היה בהיארעות נויטרופניה. למעשה, שיעורי הפסקת הטיפול במחקר הנוכחי היו נמוכים מאוד.

מתוך הכנס ה-18 מטעם ה- European Hematology Association

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה