מיגרנה לפני מחזור, המופיעה בימים לאחר דימום מחזור ווסת עשויה להיות קשורה עם רמות פריטין נמוכות משנית לאובדן דם ולא לשינויים ברמות האסטרוגן בדם, כך טוענים מומחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Headache.

מיגרנה בתום מחזור ווסת הינה תלונה נפוצה בקרב נשים המשלימות הערכה למיגרנה על-רקע מחזורים, אך מיגרנות אלו מופיעות ימים רבים לאחר השינויים ברמות האסטרוגן.  לאור התצפיות הקליניות לפיהן חלק מהנשים שטופלו למיגרנה סדירה על-רקע מחזורים חוו את המיגרנות בתום המחזור, החוקרים פיתחו קוד אבחנתי משלהם למקרים אלו EMM (End Menstrual Migraine). להערכת הנושא, הם אספו נתונים אודות 119 נשים שטופלו לאורך שישה שבועות במרפאה.

גיל המשתתפות במחקר עמד בממוצע על 36.8 שנים, עם מדד מסת גוף של 26.6 ק”ג/מטר בריבוע. לא תועדו הבדלים משמעותיים בנשים עם EMM בהשוואה לאלו עם מיגרנות אחרות.

בקרב 85 נשים עם מחזורים סדירים שהתאימו להערכה, 30 אובחנו עם EMM (35.3%). משך המיגרנה שלהן עמדה בממוצע על 2.6 ימים, עם דירוג כאבי ראש בדרגה חמורה לפחות יום אחד.

מבין 30 הנשים, ב-28 נשים (93.3%) תועדו רמות פריטין נמוכות מהסף המקובל של 50 ננוגרם/מ”ל (ממוצע של 21.9 ננוגרם/מ”ל). מבין נשים אלו, במחצית תועדו רמות נמוכות מ-18 ננוגרם/מ”ל, הסף המינימאלי המקובל בנשים.

החוקרים כותבים כי בעוד שרמות ברזל בהחלט חשובות, רמות מספקות של מאגרי ברזל חשובות באותה מידה ועם רמת פריטין לא-הולמת, מאגרי ברזל אלו עשויים להיגמר במהירות.  עוד הם מציינים כי כאב ראש כרוני הינו תסמין ידוע של רמות פריטין נמוכות שגם קשור עם אנמיה, היפוקסמיה והיפרקפניאה, ככל הנראה משנית להרחבת כלי דם מוחיים, המלווה לעיתים קרובות מצבים אלו.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים אפידמיולוגיים גדולים יותר לאישור שכיחות EMM ולאפיין טוב יותר את ההפרעה. הם ממליצים על הקריטריונים האבחנתיים הבאים להגדרת EMM: (1) כאב ראש מיגרנוטי הניתן לניבוי (עם או בלי אאורה) (2) כאב הראש מופיע מיד לאחר או לקראת תום דימום הווסת.

Headache. 2017;57:17-20

לידיעה במדסקייפ