כמחצית מהילדים והמתבגרים הסובלים מהתקף מיגרנה ראשון או חשד להתקף מיגרנה אינם מקבלים כל טיפול, ופחות מאחד מכל שישה ילדים יקבל טיפול המבוסס על ראיות. ממצאי הסקירה של הגליונות הממוחשבים של החולים במרפאות שונות ברחבי ארצות הברית, הוצגו במהלך הכנס השנתי ה-57 מטעם ה-American Headache Society.
בניתוח אחר של אותו מאגר נתונים, החוקרים מצאו כי קרוב לאחד מכל שישה ילדים קיבל מרשם לאופיואיודים שאינם מומלצים כטיפול קו-ראשון בהערכה הראשונה שלהם בחשד למיגרנה.
מהנתונים עלה עוד כי בילדים שאובחנו עם מיגרנה או כאב ראש תועד סיכוי גבוה יותר לקבלת טיפול מבוסס-ראיות.
חשוב כי רופאים ומטופלים ישאלו את השאלות הנכונות במטרה לבסס את סוג כאבי הראש. במידה ומדובר במיגרנה, ישנן מספר המלצות העשויות לסייע.
עוד עולה מהממצאים כי הרגלי מרשם הולמים יותר תוארו בטיפול בית רפואי. לדבריהם, הם מעודדים חולים לבסס מערכת יחסים עם הרופא המטפל בהם ולקבוע תכנית טיפול למיגרנה כחלק ממכלול הטיפול שלהם.
החוקרים בחנו תחילה נתונים אודות למעלה מ-90,000 ילדים ב גילאי 6-17 שנים שפנו לראשונה לטיפול בשל כאבי ראש בין 2008-2014. הם בחנו את תוצאות המעבדה ומשתנים אחרים, כמו גם חיפשו אחר נתונים לשלילת סיבות משניות לכאבי ראש, דוגמת זיהומים, מצב לאחר חבלה, ממאירות או הריון.
מבין 38,296 משתתפים, 57% היו בנות ו-78% היו לבנים. למעלה ממחצית (57%) החזיקו בביטוח פרוטי ו-21% בביטוח מדיקייד. מבין 38,296 ילדים עם כאבי ראש, ב-45.7% לא תועדה אבחנה רשמית בגיליון הממוחשב, ב-36.6% תועדה אבחנה של כאבי ראש לא-ספציפיים ו-רק 17.7% אובחנו עם מיגרנה.
בסיכומו של דבר, 46% מהילדים לא קיבלו כל טיפול ורק 16% מהילדים קיבלו טיפול מבוסס-ראיות.
בניתוח אחר של הנתונים אודות 21,015 חולים מאותו מאגר נתונים שקיבלו טיפול תרופתי, ב-15.8% ניתן טיפול באופיואידים.
גורמים דמוגרפיים משמעותיים שניבאו טיפול מבוסס-ראיות כללו גיל מבוגר, מין נקבה, ביטוח ממשלתי בהשוואה לביטוח פרטי או ללא ביטוח רפואי. באלו עם אבחנה של מיגרנה נרשמה עליה של פי 4.71 בסיכוי לקבלת טיפול מבוסס-ראיות, בעוד שבאלו עם אבחנה של כאבי ראש הסיכוי היה גבוה פי 1.71 בהשוואה לאלו ללא אבחנה.
רופאים מטפלים ראשוניים נהגו להמליץ על טיפול מבוסס-ראיות בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה למומחים (יחס סיכויים להשוואת מומחים מול רופאים ראשוניים של 0.71, P=0.21), אך המליצו בשיעור נמוך יותר על טיפול באופיואידים (יחס סיכויים של 1.91, p=0.001).
בילדים שפנו לחדרי מיון תועד סיכוי גבוה כפליים לקבלת טיפול באופיואידים בהשוואה לאלו שפנו לטיפול ראשוני.
מתוך הכנס השנתי ה-57 מטעם ה-AHS
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!