מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי מיגרנה הינה גורם סיכון אפשרי לשינויים מבניים במוח. הסקירה הספרותית מאשרת כי בהשוואה לחולים ללא מיגרנה, באלו עם מיגרנה תועדה שכיחות גבוהה יותר של שינויים בחומר הלבן, נגעים דמויי-אוטם ושינויים באזורים האפורים והלבנים במוח, אם כי המשמעות הקלינית והתפקודית של שינויים אלו אינה ידועה.
החוקרים ערכו סקירה סיסטמית ומטה-אנליזה וטוענים כי מהנתונים עולה כי בניגוד למחקרים קודמים, נראה כי מיגרנה עשויה להוביל לשינויים בלתי-הפיכים במבנה המוח. עם זאת, הם מזהירים כי עדיין אין ברשותם את כל הנתונים וכי דרושים מחקרים נוספים לאישור ההשפעה של מיגרנה על מבנה המוח.
מטרת המחקר הייתה להעריך את הקשר בין מיגרנה ללא אאורה ומיגרנה עם אאורה ובין שלושה שינויים במבנה המוח שזוהו בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית: שינויים בחומר הלבן, נגעים דמויי-אוטם ושינויים בחומר הלבן והאפור.
החוקרים ערכו חיפוש במאגר PubMed ורשימת מקורות, במטרה לזהות מחקרים וסקירות מתאימים, שפורסמו עד ינואר 2013. הם זיהו שישה מחקרים מבוססי-אוכלוסיה ו-13 מחקרים מבוססי-מרפאה.
מהתוצאות עולה כי שינויים מבניים במוח, כולל שינויים בחומר הלבן, נגעים דמויי-אוטם ושינויים בחומר הלבן והאפור, היו נפוצים יותר בחולים עם מיגרנה, בהשוואה לקבוצת הביקורת. התוצאות הבולטות ביותר תועדו בחולים שאובחנו עם מיגרנה עם אאורה. הסקירה להערכת שינויים בחומר הלבן הדגימה קשר בחולים עם מיגרנה עם אאורה (יחס סיכויים של 1.68, p=0.03), אך לא בחולים עם מיגרנה ללא אאורה (יחס סיכויים של 1.34, P=0.08). הקשר עם נגעים דמויי-אוטם היה בולט יותר באלו עם מיגרנה עם אאורה (יחס סיכויים של 1.44, p=0.04), בהשוואה לאלו ללא אאורה.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לקבוע את ההשפעות של מיגרנה עם וללא אאורה, לאפיין טוב יותר את ההשפעות של תדירות התקפי מיגרנה ולהעריך את השינויים עם הזמן במבנה ותפקוד המוח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!