ניסיון לעורר התקף מיגרנה עם אאורה בתנאי מעבדה באמצעות טריגרים עליהם מדווחים החולים, מצליח רק בחלק קטן מהמקרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Neurology.
החוקרים מאמינים כי לממצאים החדשים עשויות להיות השלכות מעשיות עבור החולים, מאחר ונהוג להמליץ לחולי מיגרנה לזהות טריגרים ולנסות להימנע מהם. מהמחקר עולה כי גישה זו עשויה להגביל את חיי החולים ולעורר מתח מיותר בניסיון להימנע ממגוון גורמים שייתכן וכלל אינם מעוררים התקף מיגרנה.
כמובן שעל החולים לנסות ולזהות טריגרים להתקף מיגרנה, אך עליהם לוודא כי מדובר בטריגרים אמיתיים לפני שנמנעים מהם כליל. לכן, ההמלצה היא על מספר חשיפות בטרם מגדירים טריגר. חולים רבים נמנעים מסדרת גורמים דוגמת יין אדום, שוקולד, גבינה, קפה, פעילות גופנית ואור שמש. הימנעות זו עשויה להקשות מאוד על החולים ללא צורך.
במסגרת המחקר גייסו החוקרים 27 חולים עם מיגרנה עם אאורה, שדיווחו על אור שמש או אור מהבהב, או מאמץ גופני משמעותי, כטריגרים אפשריים להתקפי מיגרנה.
החולים עברו סדרת גירויים שונים, כולל גירוי אור, פעילות גופנית מאומצת, או שילוב של שני אלו. גירויים אלו הובילו להתקפי מיגרנה עם אאורה רק ב-3 חולים (11%). שלושה חולים נוספים דיווחו על מיגרנה ללא אאורה. פעילות גופנית זוהתה כטריגר משמעותי יותר מגירוי אור.
החוקרים כותבים כי אור בהיר ופעילות גופנית הינם בין שני הטריגרים הנפוצים ביותר למיגרנה עם אאורה, כאשר גורמים משמעותיים נוספים כוללים מתח והשפעות רגשיות, אותם קשה יותר להפיק בתנאי מעבדה.
אעפ”י שלא ניתן להשליך ממצאים אלו על טריגרים אחרים ועל מיגרנה ללא אאורה, נראה כי קיימת סבירות גבוהה כי התוצאות תקפים גם במצבים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!