במסגרת ניסוח ההנחיות לטיפול תרופתי בוצעה סקירה של מחקרים שפורסמו בין יוני 1999 ועד מאי 2009, במטרה לסווג את העדויות הנוגעות ליעילות הטיפולים התרופתיים השונים, הזמינים בארצות הברית למניעת מיגרנה. מדובר בעדכון ההנחיות מטעם ה-American Academy of Neurology ו-American Heart Society.
החוקרים זיהו 29 מאמרים בדרגה I או דרגה II, מהם עולה כי Divalproex Sodium, Sodium Valproate, Topiramate, Metoprolol, Propranolol ו-Timolol הם טיפולים יעילים למניעת מיגרנה, ויש להציע אותם לחולים עם מיגרנה להפחתת תדירות וחומרת התקפי מיגרנה (רמה A). עוד עולה מהמאמרים כי Frovatriptan יעיל למניעת מיגרנה סביב הווסת החודשי (רמה A). Lamotrigine אינו יעיל למניעת מיגרנה (רמה A).
ההנחיות בנוגע ל-NSAID וטיפולים משלימים אחרים התבססו על סקירה של 15 מאמרים בדרגה I או II בנוגע למניעת מיגרנה, שהובילו להמלצות הבאות:
· Petasites הינו טיפול יעיל מניעת מיגרנה ויש להציע אפשרות זאת לחולים עם מיגרנה להפחתת תדירות וחומרת התקפי מיגרנה (רמה A).
· Fenoprofen, Ibuprofen, Ketoprofen, Naproxen, Naproxen Sodium, MIG-99, Magnesium, Riboflavin ו-Histamine בזריקה תת-עורית ככל הנראה יעילים למניעת מיגרנה (רמה B).
· הטיפולים הנחשבים כבעלי יעילות אפשרית כוללים Cyproheptadine, Co-Q10, אסטרוגן, Mefenamic Acid ו-Flurbiprofen (רמה C).
· הנתונים סותרים או אינם-מספיקים בכדי לתמוך או לשלול תועלת לאספירין, אינדומתצין, חומצות שומן אומגה-שלוש או חמצן היפרברי למניעת מיגרנה.
· Montelukast ככל הנראה חסר יעילות במניעת מיגרנה (רמה B).
Neurology 2012; 78: 133745, 1346-53
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!