ממחקר חדש עולה כי נטיה למיגרנה עשויה שלא להשפיע על חיי המין, ולמעשה, עשויה אף להגביר את היצר המיני. מטרת המחקר היתה ללמוד טוב יותר על נושא המיגרנה מאחר שדרך הבנת אופן הפעילות של המוח במצבים אלו, ניתן יהיה לפתח תרופות טובות יותר בעתיד.
חולים הסובלים ממיגרנה סובלים לרוב מתסמינים נלווים נוספים, דוגמאת הפרעות שינה וסיכון מוגבר לדיכאון. שינוי ביצר המיני עשוי להיות סימן נוסף בחולי מיגרנה.
למרות שהתפיסה המקובלת היא שכאב ראש מדכא את היצר המיני, וכי יחסי מין עלולים לגרום לכאבי ראש, החוקרים טוענים כי מחקרים אחרים מצאו כי יחסי מין עשויים להקל על התקפי מיגרנה בחלק מהחולים.
ההשערה שנבדקה במחקר היתה שמיגרנה ויצר מיני עשויים להיות קשורים בסרטונין. עדויות לקשר זה ניתן מצוא ביצא המיני הירוד המופיע לרוב בחולים הסובלים מדיכאון ומטופלים ב-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor), טיפול המעלה את רמות סרטונין, בעוד שמיגרנה קשורות ברמות סרטונין נמוכות.
בכדי לבחון את הקשר המורכב, החוקרים גייסו 59 מבוגרים שסבלו מ-10 כאבי ראש בשנה או יותר.
23 משתתפים (7 גברים ו-16 נשים) אובחנו עם מיגרנה, 36 (18 גברים ו-18 נשים) אובחנו עם כאב ראש תעוקתי (Tension Type Headache).
המשתתפים מילאו שאלון עצמי Sexual Desire Inventory (SDI), שכלל 9 מדדים זוגיים ו-5 מדדים סוליטריים. השאלון איפשר למשתתפים להעריך כמה הם חושבים על יחסי מין, וכמה הם מעוניינים בקיום יחסי מין.
גברים דיווחו על יצר מיני גבוה 2-4% בהשוואה לנשים. והבדל בין מיגרנה וכאבי ראש תעוקתיים היה כמעט זהה 20%. כלומר, נשים עם מיגרנה דיווחו על יצר מיני הדומה לזה של גברים עם כאבי ראש תעוקתיים.
בסולם של 1 עד 9, חולי מיגרנה דיווחו על תשוקה מינית בדרגה הגבוהה ביותר (ממוצע = 5), גבוה מהחציון הצפוי (4). דירוג תשוקה מינית באלו שסבלו מכאבי ראש תעוקתיים עמד על 3.7.
היה מעניין לראות שכאשר הם התבקשו להשוות ישירות את דרגת התשוקה המינית שלהם לזו של אחרים באותו גיל ומין, הם היו מודעים לכך שהתשוקה המינית שלהם היתה גובהה יותר.
אין עדויות שהתשוקה המינית שלהם היתה גבוהה יותר מהרמות הנורמליות, או שמדובר במיניות-יתר.
כעת ניתן לשער כי קשר סרטונינרגי עשוי להצביע על מיגרנה ועל תשוקה מינית. כמו כן, קולטני סרטונין פריפריים מעורבים במספר היבטים של התפקוד המיני (הרחבת כלי דם, פעילות שריר חלק).
מצד שני, החוקרים מציינים כי קיימים מספר סוגים ותת-סוגים של קולטני סרטונין. לכן, הם מסכמים כי כל מנגנון נוירוכימיקלי שעשוי לקשור בין סרטונין ומיגרנה הינו ככל הנראה מורכב ומולטיפקטוריאלי.
כעת המחקר מתמקד במודלים מתמטיים לחיזוי פעילות המיגרנה, לראות אם ניתן לזהות מתי חולה מסוים מצוי בסיכון מוגבר להתקף, כך שניתן יהיה לסכל אותו.
הערת מערכת:
מידע חשוב לבעלים של “פולניות” הנדחים על רקע כאב ראש אופייני…
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!