מחקר חדש שפורסם ב-Diabetes Care הראה כי ככל שיש לאדם יותר מרכיבים של תסמונת מטבולית באמצע החיים, עולה הסיכון לדמנציה, אם כי נראה כי הקשר הזה נעלם לאחר גיל 70. צוות חוקרים אירופאים דיווח כי המעקב של המחקר Whitehall II, מחקר שנערך על יותר מ-10,000 עובדי מדינה בלונדון שהחל בסוף שנות ה-80, מצא גם כי מחלות לב וכלי דם (CVD) עשויות לתרום רק באופן חלקי לסיכון לדמנציה בקרב משתתפי המחקר. החוקרים מצאו שכל מרכיב נוסף של תסמונת מטבולית לפני גיל 60 נקשר לעלייה של 13% בסיכון לדמנציה (RR, 1.13; CI של 95% 1.05-1.23) ומגיל 60 עד 70, הסיכון עלה ב-8% (HR, 1.08; 95% CI, 1.00-1.16). עם זאת, אצל בני 70 ומעלה, הקשר לא היה מובהק סטטיסטית (HR, 1.04; 95% CI, 0.96-1.13).
המשתתפים במחקר סווגו כבעלי תסמונת מטבולית אם היו להם שלושה או יותר מחמשת המרכיבים. כפי שציין המחבר הראשי ל-Medscape, מרכיבים אלו כללו השמנת יתר בטנית, טריגליצרידים גבוהים, רמות נמוכות של כולסטרול HDL, לחץ דם גבוה וגלוקוז גבוה בצום. קבוצת המחקר כללה 10,308 משתתפים בגילאי 35-55. כל 4-5 שנים לאחר ההרשמה, מ-1991 עד 2016, הם מילאו שאלון ועברו בדיקה קלינית.
המחקר זיהה את מרכיבי התסמונת המטבולית הבודדים שהיוו את הסיכון הגבוה ביותר לדמנציה בשלוש קבוצות הגיל הללו: גיל < 60 שנים: היקף מותניים מוגבר (HR 1.39 [95% CI 1.07, 1.81)] HDL-Cנמוך, (HR 1.30 [95% CI 1.02, 1.66]), ולחץ דם גבוה (HR 1.34 [95% CI) 1.09, 1.63]). גיל 60-70 שנים: HDL-C נמוך (HR 1.26 [95% CI 1.02, 1.57]) ועלייה ברמת הגלוקוז בצום (HR 1.40 [95% CI 1.12, 1.74]). גיל מעל 70 שנים: עלייה ברמת הגלוקוז בצום (HR 1.38 [95% CI 1.07, 1.79]). המחקר מצא כי הסיכון לדמנציה היה גבוה באופן משמעותי בקרב משתתפי המחקר מתחת לגיל 60 שהיו להם לפחות אחד (HR 1.99 [95% CI 1.08, 3.66]) או שניים (HR 1.69 [95% CI 1.12, 2.56]) מרכיבי תסמונת מטבולית גם כשלא היה להם CVD.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!