Metabolic Syndrome

מדיטציה משפרת תפקוד אנדותל בחולים עם תסמונת מטבולית (מתוך הכנס השנתי ה-69 של American Psychosomatic Society)

מדיטציה עשויה לסייע בשיפור תפקוד האנדותל בחולים עם תסמונת מטבולית, ועל-כן עשויה להפחית את הסיכון הקרדיווסקולארי, כך מדווחים חוקרים בעקבות מחקר חדש שתוצאותיו הוצגו בכנס השנתי ה-69 של American Psychosomatic Society.

החוקרים מדווחים כי באמריקאים עם תסמונת מטבולית חל שיפור משמעותי בתפקוד האנדותל באלו שחולקו באקראי לתכנית מדיטציה בת שנה, בהשוואה למקביליהם שזכו לתכנית חינוך לבריאות בלבד.

החוקרים מצאו הבדל משמעותי בין קבוצת המדיטציה ובין קבוצת הביקורת בהרחבת כלי הדם בעקבות זרימה (Flow-Mediated Dilation), מדד המשמש להערכת תפקוד האנדותל.

הביטויים הקליניים של תסמונת מטבולית כוללים יתר לחץ דם, היפרגליקמיה, רמת טריגליצרידים גבוהה, רמת HDL נמוכה והשמנה בטנית. אבחנת תסמונת מטבולית תקבע בנוכחות שלושה מגורמי הסיכון הללו, או יותר.

החוקרים מסבירים כי הגורמים לתסמונת מטבולית הם מורכבים, אך נראה כי יש תפקיד לדחק פסיכולוגי, ככל הנראה בעקבות הפעלת-יתר של הורמוני דחק. כמו כן, הפרעה בתפקוד האנדותל, המושפע גם הוא מדחק, הינו תוצאה של תסמונת מטבולית.

התוצא העיקרי של המחקר היה תפקוד האנדותל, כפי שנקבע לפי ההרחבה בעקבות זרימה של העורק הברכיאלי (FMD או Flow-Mediated Dilation) בתחילת המחקר ולאחר 6 ו-12 חודשים. יעד משני של המחקר היה נוקשות עורקית, כפי שנמדד לפי PWV (Pulse Wave Velocity).

החוקרים ערכו בדיקות להערכת השינוי במדדים ומרכיבי התסמונת המטבולית לאורך שלוש נקודות הזמן. הם מצאו כי חל שיפור משמעותי ב-FMD מתחילת המחקר בקבוצת המדיטציה (2.10, p=0.009) אך השיפור היה קטן יותר בקבוצת הביקורת (1.36, p=0.09). הם ציינו כי לא היה הבדל בנוקשות העורקית בין הקבוצות.

החוקרים מצאו בנוסף מגמה חיובית ומובהקת סטטיסטית בשלושה מרכיבים של התסמונת המטבולית בקבוצת המדיטציה, אך לא בקבוצת הביקורת: לחץ דם דיאסטולי (שינוי של 6.24- מ”מ כספית, P=0.03), משקל (2.52- ק”ג, p=0.03) ורמת טריגליצרידים (32-, p=0.04).

החוקרים ציינו כי גורמים פסיכולוגיים מסוימים, כולל חלק ממדדי דיכאון, השתפרו משמעותית בשתי קבוצות המחקר. מכאן עולה כי כאשר התערבות משפיעה על תחושת הבריאות הפסיכולוגית של החולים, אין הדבר אומר בהכרח כי היא תביא לשינוי הפיזיולוגיה.

לאור הממצאים, החוקרים קוראים לרופאים לא להסס לעודד את מטופליהם ללמוד מדיטציה. הדבר לא כרוך בכל נזק ועשוי אף לעזור להם. אין צורך להקפיד על סוג מסוים מבין צורות המדיטציה. סביר להניח כי תהיה תועלת גם אם החולים לא יקפידו על תרגילי מדיטציה אלא רק ישבו בשקט במשך 20 דקות, פעמיים ביום.

American Psychosomatic Society (APS) 69th Annual Scientific Meeting

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה