Metabolic Syndrome

האם מושתלי כבד מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות התסמונת המטבולית? (מתוך Liver Transplantation)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בידי קבוצה ישראלית בגיליון ינואר של ירחון Liver Transplantation עולה כי התסמונת המטבולית שכיחה לפחות פי 2 בקרב מושתלי כבד אשר שרדו לטווח ארוך בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

החוקרים, ובראשם פרופ’ זיו בן-ארי, מנהלת יחידה במכון הכבד במרכז הרפואי רבין, מדווחים על קשר שנצפה בין תסמונת מטבולית המופיעה לאחר השתלת כבד (Post-transplant metabolic syndrome) ובין תחלואה- אולם לא תמותה- קרדיווסקולארית.

החוקרים מסבירים כי הפרעות מטבוליות הינן ‘כמעט אוניברסליות’ בקרב חולים העוברים השתלת כבד. ראוי להזכיר כי במחקר נוסף אשר פורסם באותו ירחון לפני כשנה כונתה התסמונת המטבולית המופיעה לאחר השתלת כבד ‘אפידמיה ממשמשת ובאה’.

בעיה זו יוחסה באופן חלקי לפחות לתופעות לוואי הכרוכות בשימוש בתכשירים אימונוסופרסנטיים, הכוללות סוכרת, רמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם. בנוסף, שיפורים טכנולוגיים שחלו בטיפול הכירורגי ובטיפול הקדם- והבתר-ניתוחי בחולים אלו מאפשרים למושתלי כבד חיים ארוכים יותר מבעבר.

כיום, אובדן שתל ארוך-טווח ותמותה מאוחרת לאחר השתלת כבד מיוחסים פעמים רבות לסיבוכים הקשורים בגיל. לדברי פרופ’ בן-ארי ועמיתיה, תחלואה קרדיווסקולארית הינה כיום הגורם העיקרי לתמותה שאינה מיוחסת לשתל בחולים אלו, ובייחוד בקרב המבוגרים שבהם.

על מנת לסכם את ניסיון המרכז הרפואי רבין בנושא זה, ביקשו החוקרים לבחון את גיליונותיהם הרפואיים של 248 חולים אשר עברו השתלת כבד בין השנים 1991 ו-2007 במרכזם, ואשר היו במעקב למשך שישה חודשים ומעלה, וכן את אלו של ארבעה חולים נוספים אשר עברו השתלות כבד במקומות אחרים בין השנים 1985 ו-1991. מרבית החולים טופלו ב-Tacrolimus או Cyclosporine, לצד Mycophenolate mofetil וקורטיקוסטרואידים אשר מינוניהם שונו בהדרגה שישה חודשים לאחר ההשתלה.

מבין 221 החולים עבורם היה זמין מידע טרום-ניתוחי, מדווחים החוקרים כי 5.4% סבלו מתסמונת מטבולית. לעומת זאת, בעת ההערכה הבתר-ניתוחית, נמצא כי 51.9% מבין 252 החולים סבלו מהתסמונת.

בסך הכל, מציינים החוקרים כי השמנת יתר, היפרטריגליצרידמיה, רמות כולסטרול מסוג HDL הנמוכות מ-40 mg/dL, דיסליפידמיה וסוכרת היו כולם שכיחים יותר לאחר השתלת הכבד.

בנוסף, נמצא כי חולים העוברים השתלת כבד בשל זיהום בהפטיטיס C או בשל צירוזיס קריפטוגני הראו סיכון מוגבר משמעותית לפתח תסמונת מטבולית בתר-ניתוחית. לא נצפה קשר בין מחלות דרכי המרה, הפטיטיס אוטואימונית או זיהום בהפטיטיס B ובין תסמונת מטבולית.

בעוד שהדיכוי החיסוני בכללותו לא נקשר להתפתחות התסמונת המטבולית, הרי שהחוקרים מצאו כי שימוש ב-Tacrolimus או ב-Cyclosporine ניבא יתר לחץ דם והיפרטריגליצרידמיה בתר-ניתוחיים.

ניתוח רב-משתני של הנתונים העלה כי גיל מתקדם, הפרעה מטבולית וצירוזיס קריפטוגני הינם גורמים טרום-ניתוחים מנבאים בלתי-תלויים להתפתחות התסמונת המטבולית בהמשך, לצד מחלת כבד שומנית לא-אלכוהולית וסוכרת טרום-ניתוחיות.

החוקרים מציעים כי הקשר בין צירוזיס קריפטוגני ובין הסיכון המוגבר להתפתחות התסמונת המטבולית עשוי לנבוע מכך שחולים רבים עשויים לסבול מסטיאטוהפטיטיס לא-אלכוהולית שאינה מזוהה.

החוקרים מציינים בנוסף כי 13% מהחולים אשר פיתחו תסמונת מטבולית בתר-ניתוחית סבלו מאירועים וסקולאריים רציניים, בהשוואה ל-5% מאלו ללא התסמונת (p=0.027).

עם זאת, מדווחים החוקרים כי תסמונת מטבולית שלאחר השתלת כבד לא הגבירה את הסיכון לתמותה. לדבריהם, 19% מהחולים שפיתחו את התסמונת נפטרו במהלך המעקב, בהשוואה ל-17.3% מאלו ללא התסמונת. רק מקרה תמותה אחד נבע כתוצאה מאירוע כלילי חריף, הם מוסיפים.

לטענת החוקרים, ממצאיהם אלו אינם תומכים במקומן של התרופות האימונוסופרסנטיות בהתפתחות מצב זה. הם מסבירים כי יתכן וגורמים אחרים מגבירים את הסיכון בקרב מושתלי כבד, כגון החזרה לחיי יומיום תקינים והצריכה החופשית של מזון, לצד תיקון המצב ההיפר מטבולי הנובע ממחלות כבד מתקדמות, אשר עשוי לתקום לעלייה במשקל; שינויים במטבוליזם של ליפו פרוטאינים הנובעים מהשתלת כבד; וכן מחלת הכבד הבסיסית בפני עצמה.

במאמר מערכת אשר פורסם באותו גיליון ומתייחס לדברים, טוענים מומחים בתחום ממרכז Mayo Clinic כי תסמונת מטבולית המתפתחת לאחר השתלת כבד ניתנת קרוב לוודאי לשינוי. לדבריהם, יש צורך באסטרטגיות של ביצוע בדיקות סקר, מניעה וטיפול, כמו למשל יעוץ תזונאי, טיפול להורדת השומנים בדם, שליטה מיטבית ביתר לחץ דם ובחירת תכשירים אימונוסופרסנטיים אשר פחות סביר כי גורמים לתסמונת מטבולית.

בינתיים, סבורים המומחים כי ישנו צורך בהול בעריכת מחקרים נוספים אשר יבחנו את ההשפעה של מאמצים אגרסיביים יותר לאבחנה מוקדמת ויישום מתמשך של התערבויות למניעה, אבחנה וטיפול בתסמונת מטבולית המופיעה לאחר השתלת כבד.

Liver Transpl 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירת מזון מעובד שנקשרה עם חותמת מיקרוביאלית של סרטן מעי גס ורקטום מצויה בקורלציה חיובית עם סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום, בפרט גידולים עם עדות ל-Fusobacterium nucleatum, זן pks של Escherichia coli ו-ETBF (או Enterotoxigenic Bacteroides fragilis). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נכון להיום, אין מחקרים להערכת ההשפעה של דפוס תזונה (במקום רק […]

  • טיפול בסטטינים עשוי לשפר בריאות כבדית בחולים עם מחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית (Gut)

    טיפול בסטטינים עשוי לשפר בריאות כבדית בחולים עם מחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית (Gut)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gut עולה כי טיפול בסטטינים בחלים עם מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית מלווה בסיכון נמוך יותר בטווח הארוך לתמותה מכל-סיבה, סיבוכים משנית למחלת כבד והתקדמות נוקשות כבדית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבחולים רבים עם מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ישנה התוויה לטיפול בסטטינים, כולל מחלות […]

  • האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולות עדויות התומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני סרטן כבד ומעידות על השפעה מגנה דומה גם עם תכשירים שאינם סטטינים ומפחיתים רמות שומנים בדם הודות לעיכוב ספיגת כולסטרול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים הציעו כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון לסרטן כבד, אך לא ידוע אם לתרופות […]

  • גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    בדיקת קפסולה והשלמת אנדוסקופיה כפולת בלון של המעי (Double Balloon Enteroscopy) מסייעות בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק מעבר לאלו הניתנים לאבחון באמצעות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Digestive and Liver Disease. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקווים המנחים ממליצים על השלמת בדיקת קפסולה ולאחריה אנטרוסקופיה לאבחנה ומעקב אחר מחלת צליאק […]

  • מחלת כבד כרונית הינה גורם סיכון לסיבוכים ותמותה בחולים עם דלקת לבלב חדה (Sci Rep)

    מחלת כבד כרונית הינה גורם סיכון לסיבוכים ותמותה בחולים עם דלקת לבלב חדה (Sci Rep)

    בחולים עם אבחנה של דלקת לבלב חדה, נוכחות מחלת כבד כרונית מלווה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון לתמותה באשפוז לצד שיער גבוה יותר משמעותית שם סיבוכים סיסטמיים ומקומיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור גורמי הסיכון החופפים, חשוב לאסוף מידע אודות הקשר בין דלקת לבלב […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    גסטרואנטריטיס חדה מעלה את הסיכון להתפתחות דיספפסיה פונקציונאלית ותסמונת מעי רגיז, כאשר במחצית מהחולים תסמונת מעי רגיז נותרת למשך עד ארבע שנים לאחר הזיהום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gut. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות בממשק מוח-מעי, דוגמת תסמונת מעי רגיז ודיספפסיה פונקציונאלית, עשויות להופיע לאחר גסטרואנטריטיס זיהומית חדה, אך אין נתונים […]

  • במסגרת תכנית הצלבת השתלות בינלאומית, בוצעו בין ישראל וקפריסין שמונה השתלות כליה

    במסגרת תכנית הצלבת השתלות בינלאומית, בוצעו בין ישראל וקפריסין שמונה השתלות כליה

    המרכז הלאומי להשתלות מדווח כי במסגרת תכנית ההצלבות הבינלאומית, בוצעו בישראל ובקפריסין שמונה השתלות: חמש בישראל ושלוש בקפריסין. המרכז הצליב את הזוגות באמצעות תוכנת מחשב ייעודית, מתוך מאגר בינלאומי בו נמצאים זוגות, שהם בני משפחה שאין ביניהם התאמה, ואשר בו רשומים גם זוגות מקפריסין. המספר הגדול של ההשתלות התאפשר בזכות שתי תורמות אלטרואיסטיות שפנו ישירות למרכז הלאומי להשתלות ובכך פתחו  "שרשרת השתלות".

  • בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר אימונוכימיות של הצואה (Fecal Immunochemical Test, או FIT) מפחיתות את שיעורי התמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום בהיקף של 33%, עם ירידה מרשימה של 42% בשיעורי התמותה עקב ממאירות רקטאלית או ממאירות מעי גס שמאלי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בארצות הברית ישנה […]

  • מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בקרב אלו המתגוררים עם לפחות שני בני משפחה אחרים במהלך השנה הראשונה לחייהם ומחזיקים בכלב במהלך תקופת הילדות ייתכן סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים סביבתיים, דוגמת עישון, משפחה גדולה, סביבה עירונית וחשיפה לחיות מחמד, נקשרו עם הסיכון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה