מאת ד”ר בן פודה שקד

ממטה-אנליזה חדשה אשר פורסמה בגיליון מאי של ירחון Lancet עולה כי תכשירים מסוג פיברטים הינם בעלי השפעה מתונה על הורדת ההיארעות של אירועים כליליים, וכי זו עשויה להיות משמעותית קלינית עבור חולים המצויים בסיכון גבוה ובאלו הסובלים מדיסליפידמיה מעורבת.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, סבור מומחה בתחום כי הטיפול בפנופיברט עודנו אפשרות מתקבלת על הדעת כשניתן בנוסף לסטטינים במטופל עם רמה מוגברת של טריגליצרידים (למעלה מ-200 mg/dL) ורמות HDL של פחות מ-35 mg/dL, בהתבסס על ממצאי המחקר הנוכחי ועל אלו של מחקר ACCORD. עם זאת, ההשפעה האפשרית של הוספת תכשיר זה למינון בינוני של סטטינים תהיה ככל הנראה פחות גדולה מכפי שמקובל היה לחשוב עד כה, הוא מציע.

החוקרים מסבירים כי על אף שפיברטים הינם יעילים באופן ברור בהגברת רמות ה-HDL והורדת רמות הטריגליצרידים, ושעשויים גם להוריד את רמות ה-LDL והשיירים הכילומיקרוניים, הרי שמחקרים קליניים הראו תוצאות סותרות ביחס להשפעתם על התוצא הקרדיווסקולארי. מטרת מחקרם זה הייתה לסכום את המידע הקיים ממחקרים קליניים בנושא שבוצעו עד כה במטה-אנליזה וכך להגיע להגדרה מדויקת יותר של ההשפעה האפשרית של טיפול בפיברטים על תוצאים קליניים משמעותיים. בניתוח העל נכללו 18 מחקרים, עם סך של 45,058 חולים, ו-2,870 אירועים קרדיווסקולאריים מאג’וריים.

החוקרים מצאו כי הטיפול בפיברטים הביא לירידה יחסית של 10% בשיעור האירועים הקרדיווסקולאריים בהשוואה לתרופת דמה ולירידה יחסית של 13% בשיעור האירועים הכליליים, אולם לא היה בעל השפעה על שיעור השבץ המוחי, התמותה הכוללת, התמותה הקרדיווסקולארית, המוות הפתאומי או התמותה שאינה וסקולארית.

בנוסף, נראה שהטיפול בפיברטים הוריד את הסיכון להתקדמות לאלבומינוריה ב-14% ואת הסיכון להתפתחות רטינופתיה ב-37%. הטיפול לא נקשר בעלייה משמעותית בשיעור תופעות הלוואי הרציניות אולם היה קשור ככל הנראה בעלייה ברמת הקריאטינין בסרום.

החוקרים מציינים כי גודל הירידה בסיכון היחסי שנצפה בעקבות הטיפול בפיברטים במטה-אנליזה זו היה צנוע מכפי שהושג באמצעות טיפולים אחרים למניעת אירועים וסקולאריים, וכי הרלוונטיות הקלינית של השפעה זו פתוחה לדיון.

באשר לאוכלוסיות חולים המצויים בסיכון גבוה, טוענים החוקרים כי ירידה יחסית של 10-15% עשויה להביא לירידה מוחלטת ניכרת ולמספר סביר מבחינת ה-Numbers-needed-to-treat, ומוסיפים כי האתגר הינו להגדיר מיהם אותם חולים בקליניקה.

לדברי החוקרים, מחקרים אשר כללו חולים עם רמות בסיסיות גבוהות יותר של טריגליצרידים דיווחו על גודל רב יותר משמעותית של ירידה יחסית בסיכון, וכי מחקר ה-ACCORD שפורסם לאחרונה הציע כי חולים עם רמת HDL נמוכה ורמת טריגליצרידים גבוהה הינם תת-הקבוצה שצפויה להשיג את הירידה היחסית הרבה ביותר בעקבות טיפול זה, כשנדרשים 20 חולים בלבד שיטופלו בו למשך חמש שנים על מנת למנוע אירוע קרדיווסקולארי אחד.

מאחר והמטה-אנליזה הנוכחית מתבססת על מידע שכבר פורסם, מזכירים החוקרים כי יכולתם מוגבלת לבחון תת-קבוצות אלו של חולים, ולפיכך יש צורך לדבריהם בהמשך המחקר בתחום. הם מסכמים כי תכשירי הפיברטים הקיימים כיום, שהינם בטוחים ונסבלים היטב, ככל הנראה בעלי תפקיד בהגנה הלבבית.

Lancet 2010

לידיעה במדסקייפ