Metabolic Syndrome

סינדרום מטבולי קשור למחלת כבד שומני לא אלכוהולית חמורה (AASLD)

במחקר פרוספקטיבי המשווה דיאטה, פעילות גופנית וחומרה היסטולוגית של מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD) בחולים עם וללא סינדרום מטבולי, מצאו החוקרים כי חולים עם סינדרום מטבולי סבלו מ-NAFLD חמור יותר ואכלו יותר פחמימות ופחות שומן.

למרות שסינדרום מטבולי ותנגודת לאינסולין נחשבים לסיבה הגורמת ל-NAFLD, מספר מחקרים בדקו את הקשר בין תזונה וחומרת NAFLD. החוקרים כללו במחקר 101 חולים שנחשדו כסובלים מ-NAFLD. התוצאות הוצגו בכנס השנתי של האיגוד האמריקאי למחקר מחלות כבד.

המשתתפים מילאו שאלונים בנושא פעילות גופנית ותזונה. החוקרים בדקו תנגודת לאינסולין, ודרגת NAFLD באמצעות ביופסיית כבד.



97 ביופסיות נבדקו ו-91 חולים נמצאו כסובלים מ-NAFLD. מתוכם, 31 חולים (34%) סובלים מסינדרום מטבולי ו-75 (82%) מתנגודת לאינסולין, עם אינדקס HOMA מעל 2.

חולי NAFLD עם סינדרום מטבולי צרכו יותר פחמימות באופן משמעותי (51% מהתזונה) לעומת חולים ללא הסינדרום (45% מהתזונה); P = .03. צריכת שומן היתה נמוכה יותר בקבוצת בסהינדרום עם 34% מהתזונה לעומת 40% באלו ללא הסינדרום (P = .006). לא היה הבדל משמעותי סטטיסטי בצריכת חלבון, סה”כ קלוריות שנצרכו או פעילות יומיומית בין הקבוצות.


לחולים עם סינדרום מטבולי היה מדד כבד שומני לא אלכוהולי (NASH) גבוה יותר בהתבסס על היסטולוגיית כבד לעומת חולים ללא הסינדרום (5.9 ± 1.7 לעומת 4.4 ± 2.3, P = .0006). כמו כן היה להם כבד שומני יותר (2.0 ± 0.8 לעומת 1.4 ± 1.0; P = .002), התנפחות הפטוציטית  (0.6 ± 0.5 לעומת 0.4 ± 0.5; P = .008). לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במונחי פיברוזיס או זיהום לובולרי.

כשהחולים סווגו לאלו עם מדד NASH גבוה (6-12) או נמוך (0-5), ללא קשר לסינדרום מטבולי, הם מצאו כי חולים עם מחלת כבד חמורה היו עם אחוז גבוה יותר של שומן גוף  (42% ± 12% לעומת 35% ± 13%; P = .01), מדד HOMA גבוה יותר  (7 ± 4 לעומת 4.26 ± 3.11; P = .003), ורמות AST גבוהות יותר (66 ± 47 לעומת 46 ± 24; P = .03). אלו עם מדד NASH גבוה יותר היו גם פחות פעילים באופן משמעותי.



מוקדם מידי לייעץ לחולים לשנות את התזונה. עם זאת, המחקר חשוב בהכוונת מחקרים עתידיים. יש צורך במחקרים גדולים שיבדקו את השפעת סוגי שומן שונים והאם פחמימות עם ערך גליקמי גבוה הם כוח מניע של המחלה.

לידיעה במדסקייפ

AASLD 56th Annual Meeting: Abstract 1056. Presented Nov. 14, 2005

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של סרקופניה בחולים עם לימפומה (Leuk Lymphoma)

    החשיבות הפרוגנוסטית של סרקופניה בחולים עם לימפומה (Leuk Lymphoma)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Leukemia and Lymphoma עולה כי סרקופניה הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם לימפומה ומלווה בשיעורים נמוכים יותר של הישרדות ללא-התקדמות מחלה ובשיעורי הישרדות כוללים נמוכים יותר בחולים לאחר השתלת מח עצם ובגברים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות אודות הקשר בין סרקופניה ולימפומה. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    בקרב מבוגרים הצורכים כשתי מנות שבועיות של בשר אדום מעובד תועדה עליה של 14% בסיכון לאבחנה של דמנציה, כמו גם הזדקנות קוגניטיבית מואצת, בהשוואה לאלו שצרכו פחות משלוש מנות בשר אדום מעובד בחודש, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-Alzheimer’s Association International Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות באשר לקשר בין […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

  • האם יש תועלת לאיזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם במבוגרים במצב קשה? (NEJM Evidence)

    האם יש תועלת לאיזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם במבוגרים במצב קשה? (NEJM Evidence)

    איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם אינו מפחית את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי, בהשוואה לאיזון קונבנציונאלי של רמות הסוכר בדם. מנגד, מהנתונים שפורסמו בכתב העת NEJM Evidence עולה כי איזון הדוק של משק הסוכר מעלה פי שלוש את הסיכון להיפוגליקמיה חמורה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם איזון הדוק של משק הסוכר […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ דם ולחץ תוך-עיני לאורך זמן מלווה בכלי דם קטנים, מפותלים וצרים יותר ברשתית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Acta Ophthalmologica. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,089 משתתפים ממדגם מטופלים מדנמרק (גיל ממוצע של 61 שנים; 63% נשים) שעברו שתי בדיקות עיניים עוקבות עם מעקב של לפחות שלוש שנים. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה