במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet הדגישו מומחים את התפישות השגויות הרבות והמכשולים הנוגעים לטיפול במנופאוזה. סטיגמה, בושה, העדר מודעות ציבורית וחוסר תקשורת אחראיים לכך שנשים רבות סובלות בשקט את תסמיני המנופאוזה או שמקבלות טיפול לחסר ההורמונאלי באסטרוגן בלבד. למרות שמנופאוזה הינה חלק טבעי בהתבגרות, נושא זה אינו זוכה להתייחסות בחלק גדול מאיגודים ומערכות הבריאות. במאמרם קוראים המומחים להביא לשינוי בהזנחה הממושכת של הנושא והשקט סביבו.

תסמיני מנופאוזה, כולל גלי חום, מחזורים לא-סדירים, הזעות לילה, ירידה בחשק המיני, ירידה במצב הרוח וחרדה, תפקוד קוגניטיבי ירוד ובעיות שינה, מופיעים בלמעלה מ-75% מהנשים. למרות שרק רבע מהנשים סובלות מתסמינים חמורים, אשר הינם לרוב זמניים בלבד, ההשפעה הגופנית, רגשית ופסיכולוגית על איכות החיים, מערכות יחסים ועבודה, עשויה להיות אדירה.

מסקר מבריטניה שכלל למעלה מ-4,000 נשים סביב מנופאוזה ולאחר מנופאוזה עולה כי קרוב למחציתן (45%) לא שוחחו עם הרופא המטפל אודות התסמינים מהן סבלו ו-31% דיווחו כי נדרשו ביקורים חוזרים אצל הרופא לפני קביעת אבחנה נכונה. אחת ההשלכות של מגמה זו הינה הפגיעה בקריירה של נשים, כאשר מהנתונים עלה כי אחת מעשר נשים עזבו את מקום העבודה שלהן בשל מנופאוזה. נשים רבות שילדו בגילאים מבוגרים יחסית מתמודדות עם הדרישה המשולשת עקב דרישות העבודה, הטיפול בילדים והטיפול בקרובי משפחה מבוגרים במהלך מנופאוזה.

באותו סקר, רק 39% מהנשים דיווחו כי הוצע להן טיפול הורמונאלי חליפי באופן מיידי כאשר הרופא המטפל או האחות הבינו כי הן סובלות מתסמיני מנופאוזה, כאשר 14% מהנשים לאחר מנופאוזה דיווחו כי הן נוטלות באופן פעיל טיפול הורמונאלי חליפי. ההנחיות בבריטניה קובעות כי טיפול הורמונאלי חליפי צריך לשמש כקו הטיפול הראשון המוצע לנשים אלו, לאחר דיון אודות הסיכונים והיתרונות, אך המלצה זו אינה מיושמת בכל המקרים.

נשים רבות אינן יכולות לקבל את הטיפול לו הן זקוקות בשל מחסור באספקה. אחרות מוטרדות מתופעות לוואי של הטיפול ומסתייגות מנטילת תרופות. העדר אפשרויות הטיפול להקלה על תסמיני מנופאוזה מציב את הנשים בסיכון לבחור באמצעי טיפול פחות מבוססים מדעית.

הכותבים מדגישים כי הדברים לא צריכים להתנהל כך. מנופאוזה הינה אירוע מג’ורי בחיים, כאשר מצד אחד עשויה להיות כרוכה בקשיים אך מנגד עשויה לספק הזדמנות לאמץ גישות להפחתת הסיכון למחלות לבביות ומטבוליות ולהקפיד על אורח חיים בריא יותר.

בהצהרה משותפת מטעם ה-British Menopause Society, Royal College of Obstetricians and Gynecologists וה-Society for Endocrinology, אשר פורסמה ב-10 ביוני, ניתן דגש לצורך בגישה הוליסטית ופרטנית לנשים העוברות מנופאוזה כך שהן יוכלו לקבל החלטה מודעת אודות הטיפול. יש לחייב את המטפלים לעבור הכשרה בנושא מנופאוזה במטרה להבטיח מתן הטיפול ההולם לאוכלוסייה זו. על מקומות העבודה ליצור תרבות פתוחה ותומכת בנוגע למנופאוזה. שעות גמישות, בקרת טמפרטורה, מים קרים ומנהלים בעלי מיומנות בשיחות רגישות ומכובדות במקום העבודה הם שינויים העשויים להביא להבדל גדול.

בקהילות רבות, למנופאוזה קונוטציה שלילית, אך הערך של אישה אינו צריך להתבסס על תום שנות הפוריות שלה. להיפך, בשלב זה בחייה מדובר בהזדמנות, התחלה חדשה בה הנשים יכולות לשגשג ולממש את מלוא הפוטנציאל שלהן בגיל העמידה ולאחר מכן, במידה והקהילה תשקיע בכך.

The Lancet, June 18, 2022