במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שכיחות נשירת שיער בדפוס נקבי גבוהה בנשים לאחר-מנופאוזה ועל-כן החוקרים כותבים כי יש מקום לנקוט בפעולות להגדלת המודעות לנשירת שיער במרפאות לטיפול בנשים לאחר מנופאוזה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את שיעורי הימצאות נשירת שיער בדפוס נקבי, מאפייני השיער וגורמים הקשורים עם נשירת שיער בנשים בריאות לאחר-מנופאוזה. מדגם המחקר כלל 200 נשים בגילאי 50-65 שנים, כאשר כל משתתפת עברה הערכת נשירת שיער בדפוס נקבי בהתאם לסיווג Ludwigs Classification עם תמונות בשישה מבטים וניתוח צפיפות וקוטר השערה. שלושה רופאי עור השלימו הערכה חוזרת של כל התמונות לאישור נשירת שיער בדפוסי נקבי. עוד נאספו נתונים אודות מרווח הזמן ממנופאוזה, רמות טסטוסטרון בדם, אסטרדיול, TSH והמוגלובין; סיפור משפחתי של נשירת שיער, כמו גם הערכת בטחון עצמי נמוך.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת גורמים העשויים להשפיע על נשירת שיער בדפוס נקבי.
בסופו של דבר, 178 נשים לאחר-מנופאוזה השלימו הערכת דפוס נשירת שיער. גיל הנשים הממוצע עמד על 58.8 שנים ומספר השנים ממעבר למנופאוזה עמד בממוצע על 9.2 שנים.
שיעורי הימצאות נשירת שיער בדפוס נקבי עמדו על 52.2% (רווח בר-סמך 95% של 44.6-59.8%). חומרת נשירת שיער בדפוס נקבי לפי סיווג Ludwig הייתה לרוב בדרגה I (73.2%) ובשכיחות הרבה יותר נמוכה תועדה נשירת שיער בדרגה II (22.6%) או III (4.3%).
מניתוח סטטיסטי עלה כי גיל, מרווח הזמן ממעבר למנופאוזה ומדד מסת גוף נקשרו כולם בקשר מובהק סטטיסטית עם נשירת שיער בדפוס נקבי. לאחר תקנון לגיל וסיפור משפחתי של נשירת שיער בדפוס נקבי, רק מדד מסת גוף של 25 ק”ג/מ2 ומעלה נקשר באופן מובהק סטטיסטית עם נשירת שיער בדפוס נקבי (יחס סיכויים מתוקן של 2.65, רווח בר-סמך 95% של 1.23-5.70).
החוקרים מסכמים וכותבים כי זיהוי מוקדם וטיפול הולם במקרים של נשירת שיער בדפוס נקבי עשויים להוביל לשיפור איכות החיים של נשים לאחר-מנופאוזה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!