במאמר שפורסם בכתב העת Diabetologia מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי מנופאוזה מוקדמת לפני גיל 45 שנים מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, ללא תלות בגורמי סיכון מוכרים למחלה.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין גיל בעת מנואפזה טבעית ובין הסיכון לסוכרת מסוג 2 ולקבוע אם הקשר הנ”ל תלוי בגורמי סיכון אחרים.
המחקר כלל 3,639 נשים לאחר-מנופאוזה ממחקר Rotterdam Study. גיל בעת מנופאוזה טבעית נקבע על-פי דיווח עצמי ובאופן רטרוספקטיבי ונבחן כמשתנה רציף וקטגוריאלי (מנופאוזה לפני גיל 40; מנופאוזה מוקדמת בגילאי 40-44, מנופאוזה בגיל ממוצע של 45-55 שנים ומנופאוזה מאוחרת לאחר גיל 55 שנים). סוכרת מסוג 2 הוגדרה על-פי הרשומות הרפואיות ומדידות סוכר.
במהלך חציון מעקב של עד 9.2 שנים החוקרים זיהו 348 נשים עם היארעות סוכרת מסוג 2. לאחר תקנון לערפלנים, יחסי הסיכון לסוכרת מסוג 2 עמדו על 3.7, 2.4 ו-1.6 בנשים עם מנופאוזה לפני גיל 40, מנופאוזה מוקדמת ותקינה, בהתאמה, בהשוואה לאלו עם מנופאוזה מאוחרת. יחס הסיכון לסוכרת מסוג 2 לכל עליה של שנה אחת בגיל מנופאוזה עמד על 0.96. תקנון נוסף למדד מסת הגוף, מדדים גליקמיים, גורמי סיכון מטבוליים, רמות CRP, רמות הורמוני מין אנדוגניים או גורמי סיכון גנטיים לא השפיע על הקשר הנ”ל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הופעה מוקדמת של מנופאוזה טבעית הינה סמן בלתי-תלוי לסוכרת מסוג 2 בנשים לאחר-מנופאוזה.
Diabetologia. Published online July 18, 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!