במאמר שפורסם בכתב העת BMC Women’s Health מדווחים חוקרים על ממצאים חדשים, מהם עולה כי פעילות גופנית מתונה עשויה להקל על תסמינים פסיכוסוציאליים וגופניים בנשים סביב מנופאוזה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית הינה אמצעי יעיל למניעה או הקלה בתסמיני מנופאוזה והוכח כי עשויה להביא לשיפור איכות החיים בנשים לאחר מנופאוזה. עם זאת, לאור מחלוקת מסוימת באשר לקשר בין פעילות גופנית ותסמיני מנופאוזה ומיעוט מחקרים להערכת הקשר הנ”ל בנשים קוריאניות, הם החליטו לבחון את הנושא באוכלוסיה זו.

מדובר במחקר חתך שנערך בתקופה שבין נובמבר 2012 ועד מרץ 2013 וכלל 2,204 נשים בריאות בגילאי 44-56 שנים. להערכת ההשפעה של פעילות גופנית על התסמינים סביב תקופת המנופאוזה, החוקרים גייסו למחקר 631 נשים סביב תקופת המנופאוזה. רמת הפעילות הגופנית נקבעה על-פי שאלון IPAQ (International Physical Activity Questionnaire) ושאלון MENQOL (Menopause-specific Quality of Life) שימש להערכת תסמינים על-רקע מנופאוזה.

מהנתונים עולה כי מדד MENQOL ומדדי תפקוד פסיכוסוציאלי ותפקוד גופני הדגימו קשר בצורת U בהקשר לרמת הפעילות הגופנית. מניתוח סטטיסטי שלקח בחבון משתנים שונים עלה כי בנשים סביב תקופת המנופאוזה שהקפידו על פעילות גופנית מתונה דווח על מדדים נמוכים שיותר של תסמינים פסיכוסוציאליים וגופניים, בהשוואה לאלו שעסקו בפעילות גופנית ברמה נמוכה. מנגד, פעילות גופנית ברמה גבוהה לא השפיעה על מדד MENQOL ותתי-מדדים אחרים. בנוסף, לא תואר קשר בין הפעילות הגופית ובין תסמינים וזומוטוריים ותפקוד מיני באף אחת מהקבוצות.

החוקרים כותבים כי אעפ”י שדרושים מחקרים נוספים לאישור הממצאים, מהנתונים עולה כי פעילות גופנית עשויה להביא לשיפור תסמיני מנופאוזה ולכן עשויה להביא לשיפור איכות החיים של הנשים.

BMC Womens Health. 2014;14(122)

לידיעה במדסקייפ