מתוצאות מחקר חדש עולה כי גלי חום מהווים מטרד פחות משמעותי לנשים עם גישות בריאות להתמודדות עם קשיים לאורך חייהן. נשים אלו מגיבות לגלי חום והזעות לילה בדרכים המפריעות באופן מתון לאורח חייהן ולא נותנות להפרעות אלו לפגוע ברוחן.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי 75% מהנשים בגיל העמידה סובלות מגלי חום והזעות לילה סביב המנופאוזה, עם הפרעה לשינה ולעבודה ופגיעה במצב הרוח.
החוקרים ביקשו לקבוע כיצד המאפיינים האישיים עשויים להשפיע על תדירות גלי חום והזעות לילה ולהפחית את ההפרעה בתפקוד היומיומי. הם התייחסו לעמידות כזו למצבים שונים במהלך החיים כחמלה-עצמית. החוקרים אפיינו חמלה עצמית בנוכחות גישה אדיבה לאדם עצמו, ולא גישה שיפוטית; תחושת הומאניות משותפת ולא בידוד; ותחושת מודעות במקום התמקדות בחולשה או פגמים אישיים. מאחר ותכונות אלו עשויות להפחית את הבושה, כשלון ודחיה, החוקרים ביקשו לקבוע אם הן עשויות להשפיע גם על היקף ההשפעה של גלי חום והזעות לילה.
1,450 נשים בגילאי 40-60 שנים הוזמנו לסקר, 517 השלימו את השאלונים בתקופה שבין מרץ ועד אוגוסט 2013.
הסקר שאל נשים שאלות דוגמת מספר גלי החום והזעות לילה ודרגת ההשפעה של ההפרעה על העבודה, חברה, שינה, מצב רוח, יחסי מין וריכוז, בין יתר הפעולות השגרתיות. בנוסף, מדד בן 26 פריטים שימש להערכת שישה מרכיבים של חמלה-עצמית.
החוקרים כללו 206 נשים שדיווחו על גלי חום ו/או הזעות לילה בעבר. גיל המשתתפות הממוצע עמד על 53.64 שנים, כאשר 71.8% היו לאחר מנופאוזה.
כפי שהחוקרים ציפו, חמלה עצמית השפיעה באופן משמעותי על הקשר בין תדירות גלי חום והזעות לילה ועל ההשפעה של הפרעות אלו על איכות החיים, שכך שבנשים עם מדדי חמלה עצמית גבוהים יותר התסמינים הובילו למטרד פחות משמעותי בחיי היומיום. מאחר וגלי חום והזעות לילה עלולים לפגוע באיכות החיים ולעורר מבוכה, חמלה עצמית עשויה לשמש כמשאב פסיכולוגי המסייע לנשים להתמודד עם אתגרים לאורך חייהן. מנגד, בנשים המלקות את עצמן גלי חום והזעות לילה מהווים מטרד גדול יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!