עקה חמצונית קשורה להשמנת יתר, לתסמונת מטבולית ולדלקת, מה שעשוי להעיד שהיא משמשת כסמן מוקדם בתהליך הפתולוגי של המחלה הכרונית. במחקר זה בדקו החוקרים את ההשערה כי רמות גבוהות של מרקרים לעקה חמצונית קשורים לעליה ב-CRP (C-reactive protein) וכי זה ללא תלות בהשמנת יתר או בעמידות לאינסולין. המחקר תוכנן כחוצה קבוצות – cross)-sectional ) וכלל 1821 נשים פוסטמנאופוזליות לא סוכרתיות עם רמות CRP השווה ל- או מתחת ל-10 mg/l . רמות ה-CRP חולקו לרבעונים מהנמוך לגבוה (Q1Q4). דרגת העמידות לאינסולין נקבעה באמצעות מודל הומואסטזיס להערכה של עמידות לאינסולין (HOMA-IR). החוקרים בחנו את העקה החמצונית באמצעות 8-epi-prostaglandin F2α (8-epi-PGF2α) בשתן ו- oxidized low-density lipoprotein((ox-LDL בפלזמה.
לאחר שערכו התאמה לגיל ואורח חייהן של המשתתפות, כולל עישון ושתיה, החוקרים מצאו כי מדדי BMI וכן ציוני HOMA-IR גבוהים יותר בקבוצות Q2 ו-Q3 לעומת קבוצת Q1. בקבוצת Q4, מדדי ה-BMI וה- HOMA-IR היו גבוהים יותר מאשר בכל שלושת הקבוצות האחרות. רמות ה- ox-LDLבפלזמה היו גבוהות יותר בקבוצה Q4 מאשר בקבוצה Q1, וה-8-epi-PGF2α בשתן היה בעל קשר חיובי ל-CRP (r = 0·235, P < 0·001), בעוד שבין ה- ox-LDL לבין ה-CRP לא נמצא קשר כזה. ניתוחי רגרסיה ליניאריים של ה-BMI וה-HOMA-IR הראו כי הקשר בין ה–8-epi-PGF2α ורמות ה-CRP נותר מובהק.
החוקרים מסכמים כי עקה החמצונית, שנמדדה באמצעות ריכוז גבוה של 8-epi-PGF2α , נמצאה בעל קשר חזק לרמות ה-CRP. הם מוסיפים כי הממצאים היו בלתי תלויים בהשמנת יתר או בעמידות לאינסולין בנשים לא סוכרתיות ופוסטמנאופוזליות.
Clin Endocrinol. 2013;79(1):65-70
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!