מתוצאות מחקר חדש מפינלנד עולה כי הקפדה על תרגילים אירוביים למשך חצי שנה, זמן קצר לאחר התחלת המנופאוזה, עשויה להקל על הזעות לילה, שינויים במצב הרוח ואי-שקט.
לדברי החוקרים, מהתוצאות עולה כי פעילות גופנית עשויה לשמש כחלופה לטיפול הורמונאלי חליפי להקלה על תסמיני מנופאוזה. למרות שלא כל המחקרים מסכימים בנושא, מחקרים מוקדמים הראו כי פעילות גופנית עשויה להקל על נשים אלו.
במחקר האחרון, שפורסם בכתב העת Menopause, החוקרים בחנו תסמינים אחרים של מנופאוזה. במסגרת המחקר חולקו באקראי 74 נשים בגילאי 45-63 שנים, זמן קצר לאחר מנופאוזה, שסבלו כולן מתסמינים, לפעילות גופנית למשך חמישים דקות ביום, ארבעה ימים בשבוע, למשך 24 שעות. קבוצת ביקורת כללה 77 נשים שבמקום זאת השתתפו בהרצאות בנושאים בריאותיים.
בקבוצת ההתערבות נערכו לפחות שני מפגשים בשבוע שכללו הליכה. בשני המפגשים האחרים נכללו פעילויות דוגמת הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, תרגילים אירוביים, או פעילויות אחרות.
הנשים דיווחו על תסמיני מנופאוזה פעמיים ביום, באמצעות שאלונים בטלפונים הניידים.
פעילות גופנית ארבע פעמים בשבוע דורשת מוטיבציה. עם זאת, הנשים במחקר סבלו מתסמינים ולכן היו בעלות מוטיבציה גבוהה להקפיד על משטר הטיפול. בחלק מהמקרים, הייתה תועלת ברורה לפעילות הגופנית.
לאחר שישה חודשים, שיעור הנשים בקבוצת ההתערבות שדיווחו על שינויים במצב הרוח ואי-שקט ירדו מכ-20% ל-10%. שיעור הנשים שדיווחו על הזעות לילה ירד גם כן, מ-0% בתחילת המחקר ל-50% לאחר מכן. שינויים אלו היו משמעותיים יותר מהשינויים שנרשמו בקבוצת הביקורת.
לא חל שיפור בתסמינים אחרים, דוגמת דיכאון, כאבי ראש, הפרעות במתן שתן ויובש בנרתיק.
החוקרים מציינים כי ההשפעות של פעילות גופנית על מצב הרוח היו ברורות וכמעט-מיידיות, וזהו ככל הנראה ההסבר לשיפור המדווח בתסמינים. עם זאת, לא ניתן לשלול כי לפעילות גופנית השפעה פיזיולוגית, כאשר פעילות גופנית עשויה לסייע לנשים לשלוט טוב יותר בחום הגוף, להקל במידה מסוימת על הזעות הלילה או גלי חום.
החוקרים מזהירים כי עם התחלת תכנית פעילות גופנית, המאמץ עשוי לעורר הופעת גלי חום, אך במהלך הזמן חל שיפור בגלי החום.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!