ממחקר חדש בשלב 3, שתוצאותיו הוצגו בכנס השנתי ה-59 של American Congress of Obstetricians and Gynecologists, עולה כי טיפול ב-Desvenlafaxine בשחרור-ממושך הינו יעיל מאוד בהפחתת מספר וחומרת גלי חום, בהשוואה לפלסבו.
Desvenlafaxine שייך למשפחת SNRI (Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitor), שאושר ע”י ה-FDA לטיפול בהפרעת דיכאון מג’ורי במבוגרים, וכעת מצוי בשלבי בחינה של ה-FDA לטיפול בספאזם וזומוטורי (כלומר, גלי חום והזעות לילה) על-רקע מנופאוזה.
הירידה המשמעותית במספר וחומרת גלי חום בדרגה בינונית-חמורה בנשים לאחר-מנופאוזה, שקיבלו את הטיפול הפעיל, בהשוואה לאלו שטופלו בפלסבו, הייתה בולטת מאוד, מאחר שהשיפור תועד בעד 75% מהמטופלות.
תת המחקר להערכת היעילות של הטיפול ב-365 נשים בריאות, היה חלק ממחקר בטיחות בן 12 חודשים שנערך בארצות הברית וקנדה. בתחילת המחקר, המשתתפות סבלו משבעה גלי חום בשבוע, לכל הפחות, בדרגה בינונית עד חמורה. לאחר שלב הרצה בן שבועיים, טיפול בתווית-פתוחה ב- Desvenlafaxine במינון 100 מ”ג ביום, ניתן למשך 15 שבועות, ולאחר מכן נערכה התאמת מינון סמויה במשך שבועיים.
Desvenlafaxine הביא לירידה משמעותית במספר וחומרת גלי חום בדרגה בינונית-עד-חמורה, לאחר 4 שבועות ולאחר 12 שבועות (p<0.001).
לאחר ארבעה שבועות, בנשים בקבוצת הטיפול הפעיל חלה ירידה של 55 בתדירות גלי חום (ירידה ממוצעת של 6.5 ביום בהשוואה לתדירות בתחילת המחקר שעמדה בממוצע על 12 ביום); בנשים בקבוצת הפלסבו נרשמה ירידה של 31% (ירידה ממוצעת של 3.6 גלי חום ביום מתדירות ממוצעת של כ-12 פעמים ביום).
לאחר 12 שבועות, בקבוצת הטיפול הפעיל נרשמה ירידה של 62% בתדירות גלי חום (ירידה ממוצעת של 7.5 ביום מ-12 גלי חום ביום בתחילת המחקר); בקבוצת הפלסבו חלה ירידה של 38% בתדירות (ירידה ממוצעת של 4.5 ביום מבסיס של 12 פעמים ביום).
לאחר 4 שבועות, הטיפול ב- Desvenlafaxine הביא לירידה של 20% בחומרת גלי חום, בהשוואה לירידה של 8% בקבוצת הפלסבו. לאחר 12 שבועות, הירידה בחומרת גלי חום עמדה על 25% ו-12%, בהתאמה.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כללו בחילות, יובש בפה, עייפות, עצירות, שלשולים וישנוניות. בקבוצת המטופלות ב- Desvenlafaxine, שיעורי הפסקת הטיפול עקב תופעות לוואי היו גבוהים יותר; בקבוצת הפלסבו, שיעורי הפסקת הטיפול בשל העדר תועלת היו גבוהים יותר. 10% מהחולים בקבוצת הטיפול הפעיל הפסיקו את הטיפול בשל תופעות לוואי, זאת בהשוואה ל-3.7% בקבוצת הפלסבו. שיעורי הפסקת הטיפול בשל העדר תועלת עמדו על 2.5% ו-8.4%, בהתאמה.
מתוך הכנס השנתי ה-59 של American Congress of Obstetricians and Gynecologists
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!