מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר שלב II חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של הירחון Clinical Cancer Research עולה כי התכשיר Tremelimumab (CP-675,206) הראה שיעור תגובה אובייקטיבי לטיפול של 6.6% במקרים מתקדמים של מלנומה חוזרת או עמידה לטיפול, וכי שיעור זה נמשך למעלה משישה חודשים.

פרסום הדברים מגיע כמעט שנתיים לאחר שחברת Pfizer, יצרנית התרופה, הפסיקה מחקר שלב III של התרופה בקרב חולים עם מלנומה מתקדמת, וזאת לאחר שתוצאות הביניים הראו כי איננה עדיפה על פני הכימותרפיה המקובלת. עם זאת, בחודש שעבר הודיעה אותה חברה על עריכת מחקר נוסף בתרופה, אף הוא שלב III, והסבירה כי ניתוח נוסף של נתוני המחקר שהופסק הביא לזיהוי של סמן ביולוגי אשר יאפשר בחירה טובה יותר של החולים למחקר הקרוב.

כעת, מדווחים החוקרים על תוצאותיו של מחקר רב-מרכזי שלב II בעל זרוע טיפולית אחת, ובו השיגו 16 מבין 241 החולים תגובה חלקית לטיפול, אשר נמשכה בין 8.9 ל-29.8 חודשים. חציון פרק הזמן שנדרש עד להופעת התגובה לטיפול עמד על 7.0 חודשים. בנוסף, 11 מבין 16 חולים אלו (69%) הראו תגובה מתמשכת לטיפול בעת הערכתם האחרונה. החוקרים מציינים כי שיעור התועלת הקלינית, 16 מקרים של תגובה לטיפול בנוסף ל-35 חולים אשר הראו מחלה יציבה, עמד על 21% מהמטופלים.

החוקרים מתארים כי חולה יחיד אשר הראה תגובה לטיפול, ואשר לו היסטוריה משפחתית של מוות פתאומי, מת כתוצאה מאירוע לבבי 321 ימים לאחר כניסתו למחקר. יתר 16 החולים אשר הגיבו לטיפול נותרו בחיים בעת סיכום המחקר, עם שרידות הנעה בין 20 ל-34 חודשים. לשם השוואה, השרידות הכוללת החציונית של העוקבה כולה הייתה 10.0 חודשים.

לדברי החוקרים, שיעורי התגובה לכימותרפיה של תכשיר בודד נעה על פי רוב בין פחות מ-8% ל-15%, וזאת עם משך השפעה מוגבל. לטענתם, אימונותרפיה עם אינטרלאוקין-2 במינון גבוה מפיקה שיעורי תגובה דומים, עם משך השפעה טוב יותר אולם עם פרופיל בעייתי של תופעות לוואי. מסיבות אלו, יש צורך לדבריהם בפיתוח אפשרויות טיפוליות חדשות עבור חולים עם מלנומה בדרגה IV (גרורתית).

ראוי לציין כי כל החולים שהשתתפו במחקר (גילם הממוצע 53 שנים) סבלו ממלנומה בדרגה III או IV שאינה ניתנת לפתרון ניתוחי, ואשר הייתה רפרקטורית או נשנתה לאחר מחזור אחד או יותר של טיפול סיסטמי. המשתתפים קיבלו עירוי יחיד של Tremelimumab במינון 15 mg/kg מדי 90 יום ועד ארבע מנות בתקופה של 12 חודשים. מרבית תופעות הלוואי שנרשמו היו קלות עד בינוניות, הם מוסיפים.

התכשיר Tremelimumab, אשר היה ידוע בעבר בשם Ticilimumab, הינו נוגדן מונוקלונאלי אנושי לחלוטין מסוג IgG2 אשר נקשר ל-CTLA4, חלבון המבוטא על גבי פני השטח של תאי T משופעלים.

בהתבסס על ממצאיהם אלו, מסכמים החוקרים כי ישנה חשיבות עליונה לזיהוי אוכלוסיית החולים אשר מגיבים לטיפול ב-Tremelimumab ולאיתור גורמים מנבאים מוקדמים לתגובה מאוחרת לטיפול זה.

Clin Cancer Res 2010;16:1042-1048

לידיעה במדסקייפ