Medical Technology

הרצאתה של ד”ר אילנה שלזינגר מכנס האיגוד הנוירולוגי : אולטראסאונד מונחה MRI – טיפול חדשני בהפרעות תנועה

במסגרת כנס העדכון בנוירולוגיה שהתקיים ביוני 2015 הציגה ד”ר שלזינגר את הטיפול בהפרעות תנועה באמצעות אולטראסאונד מונחה MRI.

בפתח ההרצאה ציינה ד”ר שלזינגר שהטכנולוגיה הזו מיושמת במספר תחומי טיפול: רפואת נשים (טיפול במיומות), אונקולוגיה (גרורות סרטניות) ובשנים האחרונות גם בנוירולוגיה.

בתחום הנוירולוגיה ניתן כיום לטפל בטכנולוגיה הזו ברעד בלתי נשלט תלמוטומיה. הטיפול מתבצע באמצעות מתמר אולטרסאונד המצוי בתוך קסדה. הקסדה שולחת גלי אולטרסאונד לנקודה מדויקת ואלו מחממים את הרקמה בהדרגה. השיטה הודגמה בהרצאה עם סרטון ההמחשה שניתן לצפות בו. בכל זמן הטיפול המטופל שוכב בתוך MRI המשמש להנחיית הטיפול ולבקרה בזמן אמת על התקדמות ומהלך הטיפול.

יתרונות הטיפול כוללים:

1.      טיפול לא פולשני

2.      מדויק מאוד בביצוע תלמוטומיה

3.      אפקט טיפול מידי

4.      ללא פגיעה ברקמות המוח, בכלי דם וכד’

הטיפול מאושר באירופה ובישראל ונמצא בתהליך הגשה למנהל התרופות והמזון האמריקאי.

בבית החולים רמב”ם, עד כה טופלו בהצלחה 20 מקרי רעד קשים. משך הטיפול הכולל הוא 4 שעות (כולל סריקה ותכנון, וזמן הטיפול נטו כ-90 דקות).

מיד לאחר הטיפול הרעד נפסק אצל כל החולים, וכך גם לאחר מעקב של שבוע. לאחר 6 חודשים ההישגים נשמרים: מתוך 20 המטופלים, 4 סבלו מרעד, מהם שניים ברמה מינימלית, אחד חולה פרקינסון בעל רעד ברמה מינימלית, וחולה אחד עם רעד משמעותי.

בהמשך ההרצאה הציגה ד”ר שלזינגר סרטוני וידאו שהדגימו את השינוי במטופלים שעברו את הטיפול.

הודגמו גם התוצאות בטיפול ברעד ראשוני שהצביעו על שיפור ניכר.

מבחינת תופעות לוואי היו דיווחים על כאבי ראש בזמן הטיפול עצמו (שנפסק לאחר הפסקת החימום), סחרחורת קלה וממשית. לאחר הטיפול היו מקרים של מטופלים שדיווחו על ירידה בחוש הטעם.

הטיפול, לדעת ד”ר שלזינגר, מתאים לאנשים עם רעד ראשוני המפריע תפקודית, מתאים לחולי פרקינסון עם רעד ראשוני ולחולים עם רעד משמעותי עמיד לטיפול תרופתי.

הטיפול אינו מתאים לחולים שאינם יכולים לעבור MRI, מטופלים בנוגדי קרישה, מטופלים בנוגדי טסיות ללא אפשרות להפסקה, ומטופלים עם גידולים מוחיים כולל שפירים.

לסיכום, מדגישה ד”ר שלזינגר שמדובר בהליך חד פעמי לא פולשני המשיג שיפור ניכר ברעד.

לצפייה בהרצאה המלאה נא הקליקו כאן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

  • מערכת בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מוקדם יותר של דימום ממעי דק (The Lancet Digital Health)

    מערכת בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מוקדם יותר של דימום ממעי דק (The Lancet Digital Health)

    בדיקת קפסולה בעזרת בינה מלאכותית עשויה לסייע באבחון מדויק ומהיר יותר של נגעים מדממים במעי הדק, בהשוואה לבדיקה סטנדרטית, כך עולה מתוצאות מחקר רב-מרכזי חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet Digital Health. במסגרת המחקר גויסו מ-14 מרכזים רפואיים חולים עם חשד לדימום ממעי דק אשר השלימו בדיקת קפסולה אנדוסקופית של המעי הדק עם מערכת NaviCam […]

  • תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לפענוח תפקודי ריאות משפרת דיוק אבחנתי (Am J Respir Crit Care Med)

    תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לפענוח תפקודי ריאות משפרת דיוק אבחנתי (Am J Respir Crit Care Med)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Thoracic Society International Conference עולה כי תוכנה המבוססת על בינה מלאכותית לפענוח עקומות תפקודי ריאות הובילה לקביעת אבחנות בצורה מדויקת יותר ע”י רופאי משפחה. החוקרים מסבירים כי רופאים משפחה לעיתים קרובות אינם חשים בנוח להשלים ולפענח בדיקת תפקודי ריאות לאור העדר הכשרה וניסיון מספקים. במחקר הנוכחי הם ביקשו […]

  • הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Neuroscience מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש להערכת הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון בארצות הברית, כאשר מהנתונים עולה כי רמות אשלגן בדם גבוהות יותר בחולים עם מחלת פרקינסון לעומת מבוגרים ללא מחלת פרקינסון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקורלציה בין רמות אשלגן בדם ובין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה