טיפול תרופתי משולב כנגד פגיעה כלייתית על-רקע לופוס (Lupus Nephritis) מוביל לשיעורים גבוהים יותר של הפוגה מלאה לאחר 24 חודשים, בהשוואה לטיפול ב-Cyclophosphamide, כך עולה מתוצאות מחקר רב-מרכזי, אקראי, שפורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת Annals of Internal Medicine.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את הבטיחות והיעילות של טיפול תרופתי משולב, שכלל Tacrolimus, Mycophenolate Mofetil וסטרואידים, בהשוואה לטיפול תוך-ורידי ב- Cyclophosphamide כטיפול אינדוקציה לפגיעה כלייתית על-רקע לופוס.
מדובר במחקר בן 24 שבועות, שכלל 26 מרכזים בסין עם מבוגרים בגילאי 18-65 שנים עם אבחנה מאושרת בביופסיה של Lupus Nephritis.
החוקרים ערכו השוואה בין משלב Tacrolimus במינון 4 מ”ג ליום ו-Mycophenolate Mofetil במינון 1 גרם ליום, בהשוואה לטיפול תוך-ורידי בCyclophosphamide עם מינון התחלתי של 0.75 גרם למ”ר שטח גוף כל ארבעה שבועות, למשך שישה חודשים. בשתי הקבוצות ניתן טיפול במתיל-פרדניזולון במינון גבוה במשך 3 ימים ולאחר מכן התאמת מינון טיפול פומי בפרדניזון.
התוצא העיקרי היה שיעורי תגובה מלאה לאחר 24 שבועות. תוצאי סיום משניים כללו את שיעורי התגובה הכוללים (תגובה מלאה וחלקית), הזמן עד לתגובה כוללת ואירועים חריגים.
לאחר 24 שבועות טיפול, ב–45.9% מהמטופלים במשלב התרופות לעומת 25.6% מהמטופלים ב- Cyclophosphamide תועדה תגובה מלאה (p<0.001). שיעורי ההיארעות של תגובה כוללת היו גבוהים יותר בחולים שטופלו במספר תרופות, בהשוואה לאלו שטופלו ב- Cyclophosphamide בלבד (83.5% לעומת 63.0%, p<0.001), וחציון הזמן עד לתגובה כוללת היה קצר יותר עם טיפול משולב.
ההיארעות של אירועים חריגים לא הייתה שונה בין שתי הקבוצות (50.3% עם טיפול תרופתי משולב לעומת 52.5% עם טיפול ב- Cyclophosphamide בלבד).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול תרופתי משולב נמצא יעיל יותר בהשוואה לטיפול תוך-ורידי ב- Cyclophosphamide כטיפול אינדוקציה בחולים עם פגיעה כלייתית על-רקע לופוס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!