מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases עולה כי הטיפול ב-Atorvastatin (ליפיטור) אינו משפיע על מדדי טרשת עורקים בחולי לופוס. לדברי החוקרים, ההשפעה נוגדת הדלקת של טיפול בסטטינים שתועדה באוכלוסיה הכללית, לא תועדה במחקר הנוכחי שהתמקד בחולי לופוס.
מחלה קרדיווסקולארית הינה אחת הסיבות המובילות לתמותה של חולי SLE (Systemic Lupus Erythematosus). במסגרת מחקר חדש ביקשו החוקרים לקבוע אם טיפול בסטטינים צפוי להפחית את המדדים התת-קליניים של טרשת עורקים במהלך תקופה בת שנתיים.
מדגם המחקר כלל 200 חולי SLE ללא מחלה קרדיווסקולארית קלינית, שחולקו באקראי לטיפול ב-Atorvastatin (ליפיטור) במינון 40 מ”ג ביום, או פלסבו זהה. בתחילת המחקר ולאחר שנתיים של מעקב נערכו בדיקת CT של העורקים הכליליים ובדיקת דופלקס עורקי צוואר. החוקרים בחנו את מדדי פעילות המחלה לאחר חודש, שלושה חודשים ולאחר מכן אחת לרבעון. היעד העיקרי היה השינוי בכמות הסידן בעורק הכלילי.
בתחילת המחקר, ב-43% מהנבדקים זוהה סידן בעורקים הכליליים. לאחר שנתיים, לא תועד הבדל משמעותי בין הקבוצות בהתקדמות סידן בעורקים הכליליים, עובי שכבת אינטימה-מדיה או הנגע הטרשתי בעורקים הקרוטידים. לא זוהה הבדל משמעותי בין הקבוצות בפעילות המחלה, מדדי דלקת או אקטיבציה של תאי אנדותל.
המחקר אינו מספק עדות לכך ש-Atorvastatin מפחית מדדים תת-קליניים של טרשת עורקים או פעילות מחלה במהלך שנתיים בחולי SLE. למעשה, נראה כי הטיפול לא מביא לנסיגה במדדי דלקת. ההשפעה האנטי-דלקתית של סטטינים שתועדה באוכלוסיה הכללית, לא תועדה במחקר הנוכחי בחולי לופוס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!