בחולים עם SLE (Systemic Lupus Erythematosus), טיפול אינטנסיבי ב- Cyclophosphamide, הניתן במהלך ארבעה ימים, אינו עדיף על טיפולים חודשיים סטנדרטיים, אך ייתכן כי לטיפול זה יש יתרון בחולים שלא הגיבו למשטר טיפול חודשי.
לדברי החוקרים, Cyclophosphamide במינון גבוה עשוי להביא להפוגה ממושכת בחולים עם SLE. עם זאת, בחלק מהחולים חלה הישנות סוערת של המחלה, אלו ככל הנראה החולים בהם תאים בדם מניעים את המחלה.
במאמר שפורסם ב-Arthritis and Rheumatism החוקרים מדווחים על מחקר אקראי, שכלל 47 חולים, בו נערכה השוואה בין Cyclophosphamide במינון גבוה (50 מ”ג לק”ג ליום, למשך 4 ימים) ובין הגישה המסורתית (750 מ”ג למ”ר, פעם בחודש, למשך שישה חודשים, ולאחר מכן מתן פעם ברבעון).
שיעורי התגובה המלאה (כפי שנקבע לפי Responder Index for Lupus Erythematosus) לא היו שונים משמעותית בין חולים שטופלו במינון-גבוה ובין קבוצת הביקורות, לאחר שישה חודשים או 30 חודשים. עם זאת, בשתי הקבוצות, שיעורי התגובה היו גבוהים הרבה יותר בקרב חולים עם ביטויים נוירולוגיים, בהשוואה לאלו עם ביטויים כליתיים.
שישה חולים בהם לא תועדה תגובה מלאה עם טיפול סטנדרטי החליפו לטיפול במינון-גבוה. מביניהם, 3 השיגו תגובה מלאה, בשניים לא חל שינוי ובחולה אחד חלה החמרה במחלה.
בסה”כ, לא תועדו הבדלים בין הקבוצות מבחינת תופעות לוואי חמורות.
לסיכום, החוקרים כותבים כי Cyclophosphamide במינון-גבוה מקביל למשטר טיפול מסורתי מבחינת שיעורי התגובה המלאה, משך ההפוגה ופרופיל הרעילות. עם זאת, בחולים שלא הגיבו לטיפול חודשי תוך-ורידי ב- Cyclophosphamide, תתכן לעיתים תועלת ממתן טיפול ב- Cyclophosphamide במינון גבוה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!