נראה כי מינון יומי ממוצע, מינון יומי מתוקן למשקל גוף, והמצאות של קרטופתיה, הינם גורמי סיכון לרטינופתיה על רקע שימוש בכלורוקוין בחולים עם מחלות ראומטיות.
תרופות כנגד מלריה משמשות כטיפול במחלות ראומטיות, והן כרוכות ברעילות עינית הכוללת דיפלופיה, רטינופתיה בלתי הפיכה וקרטופתיה.
החוקרים ביקשו לבדוק גורמי סיכון לרטינופתיה של כלורוקוין (chloroquine). לשם כך בדקו 16 מקרים של רטינופתיה מסוג זה, בכללם 7 חולות לופוס, 8 חולות דלקת פרקים ראומטית וחולה בדרמטומיוזיטיס. הקבוצה כללה נשים בלבד. משך השימוש בכלורוקוין היה 54.1 חודשים בממוצע.
המינון היומי והמינון המתוקן לפי משקל היו גבוהים משמעותית בחולים, בהשוואה לנבדקי ביקורת מותאמים. בניתוח של תת קבוצות נמצא שהמינון הממוצע נותר גבוה משמעותית רק בחולי RA, ולעומתו המינון המתוקן היה גבוה משמעותית גם בחולי RA וגם בחולי לופוס. קיום של קרטופתיה הגביר את הסיכון לרטינופתיה פי 5.
יש לנסות ולצמצם את מינון התרופה בחולים עם תגובה קלינית טובה, ממליצים החוקרים.
Lupus 2004;13:119-124.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!