מניתוח ביניים של תוצאות מחקר בשלב 3 עולה כי Ensartinib, ממשפחת מעכבי ALK, הוביל לשיפור התוצאות האונקולוגיות יותר מ-Crizotinib, כאשר ניתן כקו-טיפול ראשון לחולים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer) ושינויים בגן ALK.
במסגרת מחקר eXalt3 נכללו 290 חולים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי וחיובי ל-ALK, אשר חולקו באקראי לטיפול ב- Ensartinib במינון 225 מ”ג ביום או Crizotinib במינון 250 מ”ג, פעמיים ביום. ניתוח הביניים נקבע לאחר 75% מאירועי הישרדות ללא-התקדמות, עם המשך טיפול ב-45% מהחולים בקבוצת הטיפול ב- Ensartinib ו-17% מאלו בקבוצת הטיפול ב-Crizotinib. חציון משך המעקב עמד על 23.8 ו-20.2 חודשים, בהתאמה.
החוקרים מדווחים כי בקרב חולים בקבוצת הטיפול ב- Ensartinib חציון ההישרדות ללא-התקדמות היה ארוך כפליים ועמד על 25.8 חודשים, בהשוואה ל-12.7 חודשים עם Crizotinib (יחס סיכון של 0.52, p=0.0003).
שיעורי התגובה הכוללים השתפרו מעט עם Ensartinib (75% לעומת 67% עם Crizotinib), אשר משך התגובה טרם נקבע בקבוצת הטיפול ב- Ensartinib, לעומת 27.3 חודשים עם Crizotinib.
התכשיר החדש הדגים גם פעילות גדולה יותר משמעותית במערכת העצבים המרכזית, עם שיעורי תגובה אובייקטיבית של 64% לעומת 21% עם Crizotinib בקרב חולים עם נגעים מוחיים. בחולים ללא גרורות מוחיות בתחילת המחקר, Ensartinib הפחית משמעותית את הזמן עד כישלון טיפול במוח, כאשר 4% מהמטופלים ב- Ensartinib פיתחו נגעים מוחיים חדשים לאחר 12 חודשים, זאת בהשוואה ל-24% מהמטופלים ב-Crizotinib.
אירועים חריגים בדרגה 3/4 היו פחות נפוצים בקבוצת הטיפול ב- Ensartinib ואירועים חריגים חמורים דווחו ב-8% מהמטופלים ב- Ensartinib וב-6% מהמטופלים ב-Crizotinib. בשתי הקבוצות, 9% ו-7% מהחולים, בהתאמה, הפסיקו את הטיפול בשל רעילות.
מתוך כנס ה-WCLC
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!