האם טיפול באספירין עשוי להפחית את הסיכון לסרטן כבד? (JAMA Oncol)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול סדיר וארוך-טווח באספירין מלווה בירידה תלוית-מינון בסיכון לסרטן כבד (HCC או Hepatocellular Carcinoma). החוקרים מדווחים כי הירידה בסיכון תועדה לאחר לפחות חמש שנות טיפול באספירין וכי לא תועד קשר דומה עם נוגדי-דלקת אחרים.

מדגם המחקר כלל משתתפים משני מחקרי עוקבה פרוספקטיביים בארצות הברית: Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study. משנת 1980 (נשים) או משנת 1986 (גברים), החוקרים אספו כל שנתיים נתונים אודות שימוש באספירין, תדירות, מינון ומשך טיפול. ניתוח סטטיסטי שימוש להערכת הסיכון ל-HCC.

המחקר כלל 133,371 משתתפים (87,507 נשים ו-45,864 גברים); בשנת 1996, חציון משך המעקב, הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 62 שנים (נשים) ו-64 שנים (גברים). לאורך למעלה מ-26 שנות מעקב, כולל 4,232,188 שנות-אדם, תועדו 108 מקרים של סרטן כבד (65 נשים, 43 גברים).

בהשוואה לשימוש לא-קבוע באספירין, טיפול קבוע בתרופה זו (לפחות שני כדורי אספירין במינון 325 מ”ג בכל שבוע) לווה בסיכון מופחת לסרטן כבד (יחס סיכון מתוקן של 0.51). תועלת זו הייתה תלוית-מינון: בהשוואה לאלו שלא נטלו תרופה זו, יחס הסיכון המתוקן לסרטן כבד עמד על 0.87 באלו שנטלו עד 1.5 טבליות במינון סטנדרטי, 0.51 באלו שנטלו 1.5-5 טבליות בשבוע ועל 0.49 באלו שנטלו לפחות 5 טבליות אספירין בשבוע (p=0.006).

החוקרים זיהו עוד ירידה בולטת בסיכון ל-HCC עם עליה במשך הטיפול באספירין; ירידה זו בסיכון תועדה עם נטילת לפחות 1.5 טבליות אספירין בשבוע לאורך לפחות חמש שנים (יחס סיכון מתוקן של 0.41). מנגד, שימוש בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים מעבר לאספירין לא לווה בירידה משמעותית בסיכון לסרטן כבד.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את חשיבות הטיפול באספירין כמניעה ראשונית של סרטן כבד.

JAMA Oncol. 2018;4(12):1683-1690

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן