במאמר שפורסם בכתב העת Journal For Patient Compliance מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חלק גדול מהחולים עם CML (Chronic Myeloid Leukemia) נוטים להערכת-יתר של ההיענות שלהם לטיפול במחלה הממארת. במילים אחרות, ההערכה העצמית שלהם את ההיענות שלהם לטיפול הייתה טובה מהיענותם בפועל לטיפול התרופתי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מידע רב בספרות הרפואית אודות הגורמים האפשריים לחוסר היענות לטיפול פומי נגד CML. לדבריהם, הן חוסר היענות מכוון והן חוסר-היענות לא-מכוון הם נפוצים מאוד באוכלוסיית חולים זו, אך עד כה, הסיבות לכך לא נבחנו לעומק.

החוקרים ערכו סקר ברשת של 68 קבוצות חולי לויקמיה ב-55 מדינות, במטרה להבין טוב יותר את הגישות וההתנהלות של חולי CML בנוגע להיענות לטיפול, וכדי לפתח שאלון למחקר גדול יותר שיסייע בשיפור ההיענות לטיפול ופיתוח כלים להגברת ההיענות לטיפול.

הסקר פורסם בשמונה שפות: צ’כית, הולנדית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, עברית, איטלקית ופולנית וחולקו ל-10-20 חולי CML בכל מדינה כך שבסופו של דבר התקבלו תשובות מ-150 משתתפים מ-10 מדינות שונות במהלך תקופה של שבועיים: אוסטריה (חולה אחד), צ’כיה (24 חולים), צרפת (21 חולים), גרמניה (25 חולים), ישראל (25 חולים), איטליה (19 חולים), הולנד (18 חולים), פולין (11 חולים), שוויץ (חולה אחד) ובריטניה (5 חולים). ההיענות של החולים משקפת את האוכלוסייה הכללית של חולי CML, כאשר מרבית החולים (96%) אובחנו עם CML בשלב הכרוני, עם פיזור די שווה של גברים ונשים. הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 51 שנים.

החוקרים זיהו הבדלים משמעותיים בהיענות בין מדינות שונות. כאשר שאלו אם החולים פספסו לפחות מנת טיפול אחת בחודש האחרון, שיעורי חוסר ההיענות לטיפול נעו בין 18% (פולין) ל-33% (הולנד). הם מצאו כי חולים נטו להעריך בשוגג את ההיענות שלהם לטיפול, כפי שניתן היה לראות מהבדלים בין תחושת ההיענות של המטופלים ובין המקרים המתועדים של מנות טיפול שלא נלקחו.

בשנת 2009, אושרו שלושה מעכבי Tyrosine Kinase: Imatinib, ששימש כטיפול הבחירה ל-CML ולרוב ניתן פעם ביום, ללא השפעות של מזון; Nilotinib, הניתן פעמיים ביום, עם צום של שעתיים לפני ושעה לאחר הטיפול; Dasatinib, שבדומה ל-Nilotinib, ניתן כקו-שני ל-Imatinib, לאחר כשלון הטיפול או אי-סבילות של הטיפול, אך לא כקו-ראשון. לאור הבדלים במשטרי הטיפול ופרופיל תופעות הלוואי, הסקר בחן את ההבדלים בהיענות בין הטיפולים השונים.

מרבית המשיבים לסקר נטלו Imatinib (72%), כאשר שיעור נמוך יותר נטל תכשירים מדור-שני (26%). לא זוהו הבדלים בשיעורי ההיענות הכוללים בין התרופות (25% היענות עם Imatinib, 23% עם תרופות מדור-שני). עם זאת, הסיבות לפספוס מנות טיפול השתנו לפי הטיפול והכוונה: 24% מהמטופלים ב-Imatinib פספסו את המנה בשוגג, זאת לעומת 15% מהמטופלים בתרופות מדור-שני. מנגד, רק 7% מהמטופלים ב-Imatinib אך 21% מהמטופלים בתרופות מדור-שני לא נטלו את הטיפול במכוון.

חולים רבים הביעו עניין בכלים לשיפור ההיענות לטיפול; הם נשאלו אם השתמשו או היו משתמשים בתזכורות בצורת שעון מעורר, תזכורות המבוססות על הטלפון הנייד, שיחות טלפון או דואר אלקטרוני, תזכורות מרופאים במהלך פגישות, תזכורות מבני משפחה או מגנטים על המקרר.

מהנתונים עלה כי תזכורות מצד בני המשפחה (41%), מנפק תרופות (36%) ותזכורות באמצעות SMS (19%) הם הכלים היעילים ביותר בשימוש כיום. 11-20% נוספים מהמטופלים היו מעוניינים להשתמש בתזכורות במידה והיו זמינות להם. בו בעת, חלק גדול מהחולים דוחים כלים אלו, כאשר תזכורות בדואר האלקטרוני (92%), תזכורות טלפוניות (83%), תזכורות מצד אנשי הצוות הרפואי ושעון מעורר (76%) היו הכי פחות פופולאריות.

מכאן עולה כי ייתכן וחלק גדול מהחולים אינם מעוניינים בתזכורת יומיומית לכך שסובלים ממחלה ממארת.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בסברה כי ישנם מאפיינים ספציפיים למדינה, גורמים ספציפיים לתרופה ולשלב המחלה וכן הבדלים נוספים המשפיעים על ההיענות לטיפול התרופתי בחולים עם CML.

Journal For Patient Compliance